מ"ג תהלים קכט א


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שיר המעלות רבת צררוני מנעורי יאמר נא ישראל

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת רַבַּת צְרָרוּנִי מִנְּעוּרַי יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת
רַ֭בַּת צְרָר֣וּנִי מִנְּעוּרַ֑י
  יֹאמַר־נָ֗֝א יִשְׂרָאֵֽל׃


אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

שיר המעלות - דברי המשורר ידבר על לשון ישראל בגלות.

רבת - פירשתיו.

יאמר נא ישראל - בדרך נבואה, כי כן יאמר רבת פעם אחרי פעם.

והטעם: אף על פי שצוררים לא יוכלו לאבד זכרם.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"רבת צררוני" - לעתיד יאמרו ישראל הן רבת עם צררו אותי מעת נעורי

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"שיר המעלות", מדבר מהשגחת ה' ושמירתו את ישראל מכל אויביהם.

"רבת", ר"ל זה דבר רב וגדול מה "שצררוני מנעורי יאמר נא ישראל", שישראל יאמרו ויספרו כי מנעוריהם היו במצור, ידמה במליצה שהיו כעיר נצורה שמיום הוסדה צר עליה אויב שנים אלפים, "רבת" ר"ל ולפ"ז זה חידוש יותר גדול שהגם "שצררוני מנעורי" בכ"ז לא יכלו לי. המליצה, שמעת היה ישראל לגוי עומדים עלהם לכלותם, וזה דבר גדול, כי מצד צורתם האלהית יחויב שהעמים יעיקו אותם ויגורו בם מלחמות, באשר הם עם לבדד ישכן ובגוים לא יתחשב, אבל זה דבר יותר גדול, שהגם שכל העמים צוררים היו להם בנכליהם לא יכלו לעשות להם רעה, כי אלהיהם אתם להושיע להם: