מ"ג תהלים צא ו


<< · מ"ג תהלים · צא · ו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מדבר באפל יהלך מקטב ישוד צהרים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מִדֶּבֶר בָּאֹפֶל יַהֲלֹךְ מִקֶּטֶב יָשׁוּד צָהֳרָיִם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מִ֭דֶּבֶר בָּאֹ֣פֶל יַהֲלֹ֑ךְ
  מִ֝קֶּ֗טֶב יָשׁ֥וּד צׇהֳרָֽיִם׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"מדבר וגו' מקטב" - שמות שדים הם זה מזיק בלילה וזה מזיק בצהרים "ישוד" - ישודד

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

מדבר - כי רוב הדבר בלילה הוא, אם היתה הסבה קור ואם מחום יהיה ביום צהרים.

וקטב - כמו דבר. והטעם כריתה, אהי קטבך שאול.

וטעם ישוד – שישוד הרוחות ובא בשורק, כמו ירון ושמח.

ויש אומרים: כי ישוד, מגזרת שדים.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"מקטב" - מן המזיק קטב השודד נפשות בעת צהרים

"מדבר" - מן המזיק דבר ההולך באופל 

מצודת ציון

"באפל" - בחשך

"מקטב" - נקרא כן מענין כריתה כמו אהי קטבך שאול (הושע יג)

"ישוד" - מלשון שדידה וגזלה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"מדבר", ונגד מ"ש מדבר הוות, מפרש שג"כ לא תירא בין "מדבר המהלך באפל", ובין "מן הקטב" מרירי אשר "ישוד בצהרים":

ביאור המילות

"מקטב". כמו קטב מרירי, אהי קטבך שאול (הושע י"ג) אויר ארסי הממית.

"ישוד". שרשו שדד:
 

<< · מ"ג תהלים · צא · ו · >>