מ"ג תהלים עה ג


<< · מ"ג תהלים · עה · ג · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי אקח מועד אני מישרים אשפט

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי אֶקַּח מוֹעֵד אֲנִי מֵישָׁרִים אֶשְׁפֹּט.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֭י אֶקַּ֣ח מוֹעֵ֑ד
  אֲ֝נִ֗י מֵישָׁרִ֥ים אֶשְׁפֹּֽט׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי אקח מועד" - כשיש לנו יום טוב אין אנו עסוקים בנבול פה וקלות ראש "אני מישרים אשפוט" - אנו נותנין אל לבנו להללך ולשבחך מעין המאורע ליום

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

כי - כדרך כי אביא הקץ אשפוט מישרים.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"מועד" - זמן 

מצודת דוד

"כי אקח מועד" - ר"ל לא אשפוט מישרים באקראי לבד כ"א אקח זמן קבוע על הדבר

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(ג-ד) "כי אקח מועד", ימליץ שהמישרים והיושר הוא היסוד שעליו העולם עומד, ויצייר כאלו הארץ עומדת על עמודים, ועמודי הארץ מכוננים על בסיס אחד שהיא המישרים והיושר, כמו שהמליצו חז"ל על עמוד אחד העולם עומד וצדיק שמו, ועפ"ז אם נצייר כי יתמוטט וימעד ממקומו המכון והבסיס שעליו תתכונן הארץ, והוא אם המישרים והיושר ימעד ויתמוטט ממקומו, ממילא תתמוגג הארץ ממקומה ויכלו כל יושביה, עפ"ז שם המשורר בפי המישרים, לאמר ""אני מישרים כי אקח מועד"" היושר אומר, אם אנכי מישרים ויושר, אקבל המעדה והתמוטטות, אם אני מישרים אמעד ממקומי, אז "אשפט" ואחליט בדעתי, כי "נמוגים ארץ כל יושביה", שבודאי נמוגו והתמוטטו הארץ ויושביה, כי "אנכי (מישרים) תכנתי עמודיה", אחר שאני מישרים אני הוא הכן והבסס שעלי מכוננים עמודי הארץ, א"כ אם אני מישרים אמעד ממקומי בהכרח שתפול ותמוג הארץ שהיא מכוננת ונסמכת עלי.

"סלה" נשלם הדבור הראשון, של מישרים:

ביאור המילות

"מועד". מלשון ולא מעדו קרסולי, התמוטטות, וכן פרשתי מ"ש (צפניה ג') נוגי ממועד, ואמר אקח מועד, כי היושר לא ימעד מעצמו רק ע"י המעדה של האנשים אשר את הישרה יעקשו.

"אני מישרים". מישרים הוא שם המופשט של היושר, היושר אומר על עצמו אני מישרים כי אמעד.

"אשפט". בא גם על שפיטת הרעיון והמחשבה, כמו הנה נא ערכתי משפט (איוב י"ג):
 

<< · מ"ג תהלים · עה · ג · >>