מ"ג תהלים עד יד


<< · מ"ג תהלים · עד · יד · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אתה רצצת ראשי לויתן תתננו מאכל לעם לציים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אַתָּה רִצַּצְתָּ רָאשֵׁי לִוְיָתָן תִּתְּנֶנּוּ מַאֲכָל לְעָם לְצִיִּים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אַתָּ֣ה רִ֭צַּצְתָּ רָאשֵׁ֣י לִוְיָתָ֑ן
  תִּתְּנֶ֥נּוּ מַ֝אֲכָ֗ל לְעָ֣ם לְצִיִּֽים׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ראשי לויתן" - פרעה נקרא כן שנאמר (ישעיהו כ"ז) יפקוד ה' בחרבו הקשה על לויתן וגו' "תתננו מאכל לעם לציים" - נתת ממונו לעם ישראל לאוכלו לציים לכתות וצבאות שהוצאת ציים סיעות כמו (במדבר כ"ד) וצים מיד כתים כתרגומו וסיען

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

אתה - אמר רבי משה: כי כל שוחה בים וגופו גדול, יקרא לויתן והאות שהזכיר ראשי ולא ראש אחר.

ולפי דעתי: שלויתן דג גדול ותחסר מלת כל, כמו ראשי כל לויתן והנה השם נתנו מאכל לעם לציים שהם שוכנים בציים כנגד הים, וידוע כי יש מקומות שיאכלוהו מעת לעת בזמן ידוע. ורבי משה אמר: כי לעם לציים כמו לעבדך ליעקב.

וטעם לציים - לאנשי הספינות.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"רצצת" - ענין שבירה לחתיכות

"לויתן" - זה פרעה כי התנין הגדול הוא לויתן כמ"ש את התנינים הגדולים (בראשית א)והוא הלויתן ובת זוגו

"לציים" - מלשון ציה ושממה 

מצודת דוד

"תתננו מאכל" - נתת עושרם לבזה לעם ישראל שהלכו במדבר מקום ציה ושממה

"ראשי לויתן" - שריו ושלישיו של פרעה הנקרא לויתן

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אתה רצצת ראשי לויתן", שהם שרי המצרים וגדוליהם, "תתננו מאכל לעם לציים", העם שהלכו בציה ומדבר שהם בזו בזת המצרים ושלל הלויתן:

ביאור המילות

"לעם לציים". לעם שוכני ציה, והלמ"ד כפול, כמו לעדך ליעקב, לאדוני לעשו:
 

<< · מ"ג תהלים · עד · יד · >>