מ"ג תהלים עד יד
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אתה רצצת ראשי לויתן תתננו מאכל לעם לציים
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אַתָּה רִצַּצְתָּ רָאשֵׁי לִוְיָתָן תִּתְּנֶנּוּ מַאֲכָל לְעָם לְצִיִּים.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אַתָּ֣ה רִ֭צַּצְתָּ רָאשֵׁ֣י לִוְיָתָ֑ן
תִּתְּנֶ֥נּוּ מַ֝אֲכָ֗ל לְעָ֣ם לְצִיִּֽים׃
רש"י
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
ולפי דעתי: שלויתן דג גדול ותחסר מלת כל, כמו ראשי כל לויתן והנה השם נתנו מאכל לעם לציים שהם שוכנים בציים כנגד הים, וידוע כי יש מקומות שיאכלוהו מעת לעת בזמן ידוע. ורבי משה אמר: כי לעם לציים כמו לעבדך ליעקב.
וטעם לציים - לאנשי הספינות.מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"תתננו מאכל" - נתת עושרם לבזה לעם ישראל שהלכו במדבר מקום ציה ושממה
"ראשי לויתן" - שריו ושלישיו של פרעה הנקרא לויתן
מצודת ציון
"רצצת" - ענין שבירה לחתיכות
"לויתן" - זה פרעה כי התנין הגדול הוא לויתן כמ"ש את התנינים הגדולים (בראשית א)והוא הלויתן ובת זוגו
"לציים" - מלשון ציה ושממה