מ"ג תהלים סז ז

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ארץ נתנה יבולה יברכנו אלהים אלהינו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֶ֭רֶץ נָתְנָ֣ה יְבוּלָ֑הּ
יְ֝בָרְﬞכֵ֗נוּ אֱלֹהִ֥ים אֱלֹהֵֽינוּ׃

"ארץ נתנה יבולה" - וגם אל הארץ שנתנה יבולה ועל אשר יברכנו השם (סא"א)

ארץ - ושב לבאר מה טעם יברכנו שהארץ תתן יבולה.

"ארץ" - אז תתן הארץ את יבולה

"יבולה" - פריה וצמחה

"שארץ נתנה יבולה", ובזה "יברכנו אלהים" מצד שהוא "אלהינו" המשגיח עלינו בפרטות, וגם שמצד מה.

"אלהינו". התבאר בכ"מ ששם אלהים הבא בכינוי מציין הקשר שיש לו עם ישראל והשגחתו הפרטיית עליהם: