מ"ג תהלים נט ו

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואתה יהוה אלהים צבאות אלהי ישראל הקיצה לפקד כל הגוים אל תחן כל בגדי און סלה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאַתָּה יְהוָה אֱלֹהִים צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הָקִיצָה לִפְקֹד כָּל הַגּוֹיִם אַל תָּחֹן כָּל בֹּגְדֵי אָוֶן סֶלָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאַתָּ֤ה יְהֹוָֽה־אֱלֹהִ֥ים ׀ צְבָא֡וֹת אֱלֹ֘הֵ֤י יִשְׂרָאֵ֗ל
הָקִ֗יצָה לִפְקֹ֥ד כׇּֽל־הַגּוֹיִ֑ם
אַל־תָּחֹ֨ן כׇּל־בֹּ֖גְדֵי אָ֣וֶן סֶֽלָה׃

אבן עזרא

עריכה

• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •

ואתה - טעם אלהים צבאות – כי אתה אלהי צבאות מעלה בשמים ואלהי צבאות מטה, שהם ישראל. אל תחון כל בוגדי און - באי זה גוי יהיו.

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת דוד

"הקיצה" - ר"ל כמו שאתה מעורר עצמך לפקוד את העכו"ם לשלם גמול מבלי חנינה כן אל תתן חנינה לעולם לאלו הבוגדים העושים און

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"ואתה", באשר החליט בדעתו אז לברוח, והוא היה עד עתה שר צבאות ישראל ללחום עם הפלשתים, מוסר צבאותיו אל ה' שהוא יהיה עתה שר צבא ישראל וילחם מלחמותיהם, וז"ש "ואתה ה' אלהים צבאות" מצד שאתה "אלהי ישראל" ומשגיח עליהם, "הקיצה לפקוד כל הגוים" הבאים להלחם על ישראל תהיה אתה הפוקד החיל כנגדם (כי אנכי אברח מן הארץ), ובכל זה "אל תחון כל בוגדי און", אל תחון גם את שאול ואנשיו הבוגדים להרגני, שתציל את ישראל מאויביהם והם יאבדו במלחמה, כמ"ש או ה' יגפנו וכו' או במלחמה ירד ונספה, "סלה" סיום הענין:

<< · מ"ג תהלים · נט · ו · >>