מ"ג תהלים נז ה
<< · מ"ג תהלים נז · ה · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
נפשי בתוך לבאם אשכבה להטים בני אדם שניהם חנית וחצים ולשונם חרב חדה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
נַפְשִׁי בְּתוֹךְ לְבָאִם אֶשְׁכְּבָה לֹהֲטִים בְּנֵי אָדָם שִׁנֵּיהֶם חֲנִית וְחִצִּים וּלְשׁוֹנָם חֶרֶב חַדָּה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
נַפְשִׁ֤י ׀ בְּת֥וֹךְ לְבָאִם֮ אֶשְׁכְּבָ֢ה לֹ֫הֲטִ֥ים
בְּֽנֵי־אָדָ֗ם שִׁ֭נֵּיהֶם חֲנִ֣ית וְחִצִּ֑ים
וּ֝לְשׁוֹנָ֗ם חֶ֣רֶב חַדָּֽה׃
רש"י (כל הפרק)
"נפשי בתוך לבאם" - אבנר ועמשא שהיו לבאים בתורה ואינם מוחים בשאול
"אשכבה לוהטים" - אשכבה בלוהטים אנפנבלוייאנ"ץ בלע"ז בין הזיפים שלוהטים אחר ל' הרעמצודות (כל הפרק)
מצודת דוד
"חרב" - ממית בלה"ר כחרב חדה
"נפשי בתוך לבאים" - נפשי שוכנת בין בני אדם הטורפים כלבאים ואני שוכב בין אנשים השורפים כלהב אש ושיניהם כחנית וחצים
מצודת ציון
"לבאים" - שם משמות האריה
"לוהטים" - ענין להב כמו אש לוהט (לקמן ק"ד)
"חדה" - חדודהמלבי"ם (כל הפרק)
"נפשי" שוכנת "בתוך לבאים" ואריות, וגם "אשכבה (בתוך) לוהטים" נחשים לוהטים ושורפים, אבל הלבאים והלוהטים שאני בתוכם הם מסוכנים יותר מלבאים ולוהטים אחרים כי "הם בני אדם", שהלבאים והלוהטים שאני בתוכם הם בני אדם לא בע"ח בלתי מדברים, ותחת שהלבאים אין להם רק שינים של עצם, הלבאים שאני בתוכם "שניהם חנית וחצים" של ברזל, ותחת שלוהטים אין למו רק ארס שהוא תחת לשון בשר, "לשונם" הוא חרב "חדה", שגרוע מלשון הנחשים השרפים, לכן.
ביאור המילות
"להטים". (בתוך) לוהטים, והוא ענין שרפה: