מ"ג תהלים מ יא


<< · מ"ג תהלים · מ · יא · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
צדקתך לא כסיתי בתוך לבי אמונתך ותשועתך אמרתי לא כחדתי חסדך ואמתך לקהל רב

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
צִדְקָתְךָ לֹא כִסִּיתִי בְּתוֹךְ לִבִּי אֱמוּנָתְךָ וּתְשׁוּעָתְךָ אָמָרְתִּי לֹא כִחַדְתִּי חַסְדְּךָ וַאֲמִתְּךָ לְקָהָל רָב.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
צִדְקָתְךָ֬ לֹֽא־כִסִּ֨יתִי ׀ בְּת֬וֹךְ לִבִּ֗י
  אֱמוּנָתְךָ֣ וּתְשׁוּעָתְךָ֣ אָמָ֑רְתִּי
    לֹא־כִחַ֥דְתִּי חַסְדְּךָ֥ וַ֝אֲמִתְּךָ֗ לְקָהָ֥ל רָֽב׃


אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

צדקתך - כנגד בשרתי צדק והנה בגלוי ובסתר.

רד"ק

לפירוש "רד"ק" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

צדקתך לא כסיתי בתוך לבי כי אם האדם איננו חושב והוגה עליה תמיד הנה הוא מכסה אותה ומעלימה וזהו: לא כסיתי בתוך לבי.

או פרוש צדקתך לא כסיתי בתוך לבי: כמו שהיא בתוך לבי כן אמרתי אותה לבני אדם, ולא כסיתי אותה מהם; וזהו שאמר: אמונתך ותשועתך אמרתי ואמונת האל ותשועתו לחסידיו שמקים להם הבטחותיו הטובות.

כי אמונה לשון קיום, כמו: ונאמן ביתך (שם ב ז טז) ; במקום נאמן (ישעיהו כב כג), והדומים להם.

וזהו שאמר גם כן: לא כחדתי חסדך ואמתך האמת היא קיום הטובה שהבטיח, והחסד הוא יתרון הטובה על מה שהבטיח.

ומלת לקהל נקשרת עם אמרתי, ולא עם כחדתי, כי אם היתה נקשרת עם כחדתי היה אומר מקהל.

וכמה מלות כמו זאת נקשרות עם הרחוק, לא עם הקרוב, כמו שכתבנו בספר המכלול בחלק הדקדוק ממנו.


רב:

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"כחדתי" - מנעתי כמו ולא כחדו מאבותם (איוב ט"ו

מצודת דוד

"צדקתך" - הצדקה שעשית עמדי לא כסיתי בלבי מלהודיע לרבים

"לא כחדתי" - לא מנעתי מלספר חסדיך לקהל רב בכדי להמשיך לבם אחריך

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"צדקתך לא כסיתי בתוך לבי", שלא רציתי לכסות צדקתך, שהיה כונתי שידעו הכל את צדקתך, "אמונתך ותשועתך אמרתי", במה שאמרתי תשועתך בזה אמרתי אמונתך, שע"י שישמעו איך אתה מושיע חוסים, בזה יאמינו בך ויכירו שאתה משגיח על צדקתי, ולכן "לא כחדתי חסדך ואמתך לקהל רב", אחר שאין כונתי להתפאר רק שיתקדש שם שמים עי"ז ויראו רבים וייראו ויבטחו ויאמינו בה', ולכן אבקש.

 

<< · מ"ג תהלים · מ · יא · >>