מ"ג תהלים מח ח

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ברוח קדים תשבר אניות תרשיש

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בְּרוּחַ קָדִים תְּשַׁבֵּר אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בְּר֥וּחַ קָדִ֑ים
תְּ֝שַׁבֵּ֗ר אֳנִיּ֥וֹת תַּרְשִֽׁישׁ׃

רש"י

"ברוח קדים" - הוא לשון פורענות שהקדוש ברוך הוא נפרע בו מן הרשעים כמו שנאמר ויולך ה' את הים ברוח קדים וגו' (שמות י"ד) וכן בצור רוח קדים שברך בלב ימים (יחזקאל כ"ז) ברוח אפיצם לפני אויב (ירמיהו י"ח) "אניות תרשיש" - הם שכיני צור היא אפריקא ומאדום היא

אבן עזרא

עריכה

• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •

ברוח - דמה החיל שאחזם כמו רוח קדים, בהיותו בים שישבר האניות.

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת דוד

"ברוח קדים" - אשר היא העזה שברוחות בה תשבר את האניות של חיל גוג הבאים דרך ים תרשיש

מצודת ציון

"אניות" - ספינות

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

(ח-ט) "ברוח קדים תשבר אניות תרשיש", איך ע"י רוח קדים נשברו אניותיהם, ושיעור הכתובים "ברוח קדים תשבר אניות תרשיש, אלהים יכוננה עד עולם", הם ראו שע"י הרוח ששברה את אניות תרשיש ברוח הזה בעצמו כנן את ירושלים על מכונה בל תחרב ע"י האויבים, ומה שאמר "כאשר שמענו" וכו' הוא מאמר מוסגר, "שכמו ששמענו" שמע הרוח הזה, "כן ראינו" אותו "בעיר ה'", שגם שם היה הסער כמו על הים, וברוח הזה אלהים יכוננה עד עולם, "סלה", נשלם הענין:

ביאור המילות

"תשבר". נסתר לנקבה, שרוח בא לפעמים בלשון נקבה, ופי' ברוח קדים אשר תשבר אניות תרשיש אלהים יכוננה:

<< · מ"ג תהלים · מח · ח · >>