מ"ג תהלים כא ז


<< · מ"ג תהלים · כא · ז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי תשיתהו ברכות לעד תחדהו בשמחה את פניך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי תְשִׁיתֵהוּ בְרָכוֹת לָעַד תְּחַדֵּהוּ בְשִׂמְחָה אֶת פָּנֶיךָ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּֽי־תְשִׁיתֵ֣הוּ בְרָכ֣וֹת לָעַ֑ד
  תְּחַדֵּ֥הוּ בְ֝שִׂמְחָ֗ה אֶת־פָּנֶֽיךָ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"תחדהו" - לשון חדוה "את פניך" - בגן עדן ורבותינו שדרשוהו במלך המשיח הביאו ראיה לדבר ועד עתיק יומיא מטה וקדמוהי הקרבוהי (דנייאל ז') ואומר (ירמיהו ל') והקרבתיו ונגש אלי

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

כי - אמר השם לאברהם והיה ברכה והמשורר אמר: ברכות לעד - לנצח הוא וזרעו. תחדהו - מגזרת חדוה.

רד"ק

לפירוש "רד"ק" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

כי תשיתהו ברכות לעד ברכות כמו והיה ברכה (שם יב ב).

ואמר: לעד כי אפילו אחר מותו יתברכו בו, כמו בך יברך ישראל לאמר ישמך אלהים כאפרים וכמנשה (שם מח כ).

או פרוש: לעד על זרעו, כי כמו שיתברכו בו יתברכו בזרעו, כמו שאר לאברהם והתברכו בזרעך (שם כבי ח).


תחדהו תשמחהו מן ויחד יתרו (שמות יח ט).

ומה שאמר בשמחה אחר תחדהו, לחזק השמחה, כמו וטבח טבח (בראשית מג טז) ; ומעלה מעל (ויקרא ה כא) ; יבשו בשת (ישעיהו מב יז) ; ויצם דוד צום (שמואל ב יב טז) ; והדומים להם.


את פניך: כשתאים אליו פניך זו היא השמחה הגדולה שתהיה לו.

לא ישמח ברב חילו וברב זהבו וכספו, אלא עם פניך שתפנה אליו, כמו ופניתי אליכם (ויקרא כו ט), ותאיר אליו פניך.

ופנות פני האל ואור פניו היא ההצלחה שנותן לאדם בכל אשר יעשה.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"תחדהו" - תשמחו בשמחת ראיית פניך

"כי תשיתהו" - תשים אותו לעולם לברכה כי הכל יתברכו בו לומר שיהיה כמוהו 

מצודת ציון

"תחדהו" - מלשון חדוה ושמחה כמו ויחד יתרו (שמות י"ח)

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי תשיתהו", אח"כ רצה לבנות הבית ובאהו הבטחה ע"י נתן הנביא שלא תסור המלכות מביתו עד עולם, כמ"ש והקימותי את זרעך וגו' וחסדי לא אסיר[1] מעמו וגו' ונאמן ביתך וממלכתך עד עולם, ואז בא המלך דוד וישב לפני ה' וגו' ויאמר אתה ה' אלהים ודבריך יהיו אמת וגו' ומברכתך יבורך בית עבדך לעולם (ש"ב ז'). וז"ש "בעת שתשיתהו" שיהיה "ברכות לעד", אז "תחדהו בשמחה" בעת שיהיה "את פניך" היינו בעת שישב לפני ה', כי אז אמר בשמחתו לאמר.

ביאור המילות

"תחדהו". חדוה נבדל מלשונות גיל ושמחה ודומיה, שמורה על חדוה רוחניית, כי חדות ה' היא מעוזכם, לכן אמר את פניך:
 

<< · מ"ג תהלים · כא · ז · >>


  1. ^ טעות הדומות. צ"ל 'וחסדי לא יסור ממנו', שכן הוא בש"ב. ובתהלים פט-לד 'וחסדי לא אפיר מעמו', ובדהי"א יז-יג 'וחסדי לא אסיר מעמו'.