מ"ג תהלים יח לג


<< · מ"ג תהלים · יח · לג · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
האל המאזרני חיל ויתן תמים דרכי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הָאֵל הַמְאַזְּרֵנִי חָיִל וַיִּתֵּן תָּמִים דַּרְכִּי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הָ֭אֵל הַמְאַזְּרֵ֣נִי חָ֑יִל
  וַיִּתֵּ֖ן תָּמִ֣ים דַּרְכִּֽי׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ויתן תמים דרכי" - הסיר מדרכי כל תקלה ומכשול עד שנעשה שלם וכבוש

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

האל - וכאשר הוא אל תקיף אזרני חיל, מתוקפו וכאשר דרכו תמים, כן נתן דרכי תמים וטעם ויתן כי מאתו יסוב הטוב.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"המאזרני" - מלשון אזור וחגורה

"חיל" - כח 

מצודת דוד

"תמים דרכי" - דרכי היה תמים ושלם ולא נפקד איש מאנשי במלחמה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"האל", אחרי ההקדמה הזאת שבאר איך ימשך מן המעשים הטובים שישמר האדם מן הפגעים ומכל רעה, שב אל ענינו שהתחיל בפסוק כ"א לספר איך ע"י מעשיו הטובים ינצל בדרך נסיי פלאיי שהוא דורך על חקות הטבע והטבע תכנע תחתיו, ובאר בזה שני אופנים, (אופן א') שהגם שה' יתן לו כח וזריזות וילמדהו תכסיסי מלחמה, מ"מ לא ילחם ולא ירוץ רק יעמוד במקומו והנצחון יתהוה מעצמו בדרך נס, ועל צד זה אמר "האל המאזרני חיל", חשב ג' דברים,
  • א) שיתן לו החיל והכח למלחמה ומ"מ "יתן תמים דרכי", יהיה דרכי בתמימות שלא אלחם ולא אעשה רע לשום אדם,
  • ב) הזריזות והמרוצה, ועז"א הגם כי.
 

אלשיך

לפירוש "אלשיך" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(לג) הא - ל המאזרני חיל כו'. הנה עד כה דברתי במה שהצלתני שלא אהרג ביד שאול ואנשיו, כי היית מסלק הצרות מלפני, מה שאין כן האומות, כי היית מחזקני עד הפילם ארצה. אמר עתה הנה כמו שהיה בעיני חסד מה שהיית מאזרני חיל למלחמה, כן אחשיב לחסד מה שהיית נותן תמים דרכי לסבול צרת שאול ולהתחבא ולברוח ולאסוף ידי מלהלחם, כי הייתי נצול מדם ישראל ומשיח ה', והניסה ממנו טובה מהנצחון עם האומות מ"ה. וזהו אומרו הא - ל המאזרני כו' לומר הא - ל שהוא מדת החסד שמאזרני חיל למלחמה, הוא עצמו במדה ההיא ויתן תמים דרכי להתנהג בתמימות, בל אסמוך על מאמר הבא להורגך השכם להורגו הנלמד מהתורה מאם במחתרת כו' (שמות כב א):

  או יאמר מעין זה ענין (אבות ד א) איזהו גבור הכובש את יצרו, כי אין גבורה גדולה מזו, כענין (יומא סט ב) גוים מרקדים בהיכלו הן הן גבורותיו כו', וזהו אומרו הא - ל המאזרני חיל למלחמה שהיא גבורה גדולה, הנה לתוספת גבורה זו הוא מה שויתן תמים דרכי להתנהג בתום ולסבול ולברוח משאול, ולבלתי נגוע [בו] במערה ובקחת החנית, וזהו הוי"ו שבמלת ויתן, שהוא כתוספת על הגבורה הנזכרת:   או יאמר, כי הנה המתנהג בתמימות והוא אין לאל ידו ולא רב חילו להלחם, אין להחזיק לו טובה שילך בתום, אך אשר כח ואל לו כי רב חילו, ועם כל זה רודף שלום והולך בתום, ראוי להחזיק לו טובה. וכמאמרנו על פסוק (תהלים כט יא) ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום, שאומר דוד ה' עוז לעמו יתן, ולבל ירום לבם להתקומם על הזולת כי יבטחו בעוזם, על כן זאת שנית אוחילה לפניך, והיא כי ה' יברך את עמו לתת להם שלום, לאהוב ולרדוף שלום, בל יגורו מלחמות מפאת עוזם. והנה על הדרך הזה יאמר, עלי לשבח לא - ל יתברך, כי הא - ל המאזרני חיל למלחמה, ועם כל זה לא גבה לבי להלחם עם שאול, ומה גם בהיותם ישנים בעת לקיחת החנית שהיו יכולים לבא עליהם בטח, או לפחות על שאול הרודף ולהשיב את כל חיל שאול אליו, כי מה' היה שויתן תמים דרכי, ולא נפתה לבי לעוז במעוז חילי להתגבר להרוג ולאבד:

<< · מ"ג תהלים · יח · לג · >>