מ"ג שמות כח כד


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ונתתה את שתי עבתת הזהב על שתי הטבעת אל קצות החשן

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְנָתַתָּה אֶת שְׁתֵּי עֲבֹתֹת הַזָּהָב עַל שְׁתֵּי הַטַּבָּעֹת אֶל קְצוֹת הַחֹשֶׁן.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְנָתַתָּ֗ה אֶת־שְׁתֵּי֙ עֲבֹתֹ֣ת הַזָּהָ֔ב עַל־שְׁתֵּ֖י הַטַּבָּעֹ֑ת אֶל־קְצ֖וֹת הַחֹֽשֶׁן׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וְתִתֵּין יָת תַּרְתֵּין גְּדִילָן דִּדְהַב עַל תַּרְתֵּין עִזְקָתָא בְּסִטְרֵי חוּשְׁנָא׃
ירושלמי (יונתן):
וְתִתֵּן יַת תַּרְתֵּין קְלִיעַן דִּדְהַב עַל תַּרְתֵּין עִיזְקָתָא בְּסִיטְרֵי חוּשְׁנָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ונתתה את שתי עבותות הזהב" - הן הן שרשות גבלות הכתובות למעלה ולא פי' מקום קבוען בחשן עכשיו מפרש לך שיהא תוחב אותן בטבעות ותדע לך שהן הן הראשונות שהרי בפ' אלה פקודי לא הוכפלו

רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)(כל הפסוק)

וְנָתַתָּה אֶת שְׁתֵּי עֲבֹתֹת הַזָּהָב – הֵן הֵן שַׁרְשְׁרוֹת גַּבְלֻת‏[2] הַכְּתוּבוֹת לְמַעְלָה (פסוק כב), וְלֹא פֵּרֵשׁ מְקוֹם קִבּוּעָן בַּחֹשֶׁן; עַכְשָׁו מְפָרֵשׁ לְךָ שֶׁיְּהֵא תּוֹחֵב אוֹתָן בַּטַּבָּעוֹת. וְתֵדַע לְךָ שֶׁהֵן הֵן הָרִאשׁוֹנוֹת, שֶׁהֲרֵי בְּפָרָשַׁת אֵלֶּה פְּקוּדֵי לֹא הֻכְפְּלוּ.

<< · מ"ג שמות · כח · כד · >>


  1. ^ בפסוק: "שַׁרְשֹׁת גַּבְלֻת".
  2. ^ בפסוק: "שַׁרְשֹׁת גַּבְלֻת".