מ"ג שמות כח יד


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ושתי שרשרת זהב טהור מגבלת תעשה אתם מעשה עבת ונתתה את שרשרת העבתת על המשבצת

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּשְׁתֵּי שַׁרְשְׁרֹת זָהָב טָהוֹר מִגְבָּלֹת תַּעֲשֶׂה אֹתָם מַעֲשֵׂה עֲבֹת וְנָתַתָּה אֶת שַׁרְשְׁרֹת הָעֲבֹתֹת עַל הַמִּשְׁבְּצֹת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּשְׁתֵּ֤י שַׁרְשְׁרֹת֙ זָהָ֣ב טָה֔וֹר מִגְבָּלֹ֛ת תַּעֲשֶׂ֥ה אֹתָ֖ם מַעֲשֵׂ֣ה עֲבֹ֑ת וְנָתַתָּ֛ה אֶת־שַׁרְשְׁרֹ֥ת הָעֲבֹתֹ֖ת עַל־הַֽמִּשְׁבְּצֹֽת׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וְתַרְתֵּין תִּכִּין דִּדְהַב דְּכֵי מְתַחֲמָן תַּעֲבֵיד יָתְהוֹן עוֹבָד גְּדִילוּ וְתִתֵּין יָת תִּכַּיָּא גְּדִילָתָא עַל מְרַמְּצָתָא׃
ירושלמי (יונתן):
וְתַרְתֵּין שִׁישְׁלַן דִּדְהַב דְּכֵי מְתַחְמָן תַּעֲבֵיד יַתְהוֹן עוֹבַד קְלִיעָא וְתִתֵּן יַת שׁוֹשִׁילְתָּא קְלִיעֲתָא עַל מְרַמְצָתָא:
ירושלמי (קטעים):
שִׁישְׁלָן:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"שרשרת זהב" - שלשלאות

"מגבלות" - לסוף גבול החשן תעשה אותם

"מעשה עבות" - מעשה קליעת חוטין ולא מעשה נקבים וכפלים כאותן שעושין לבורות אלא כאותן שעושין לערדסקאות שקורין אינשינשייר"ש (רויכפאס) (ביצה כב)

"ונתתה את שרשרות" - של עבותות העשויות מעשה עבות על משבצות הללו ולא זה הוא מקום צוואת עשייתן של שרשרות ולא צוואת קביעותן ואין תעשה האמור כאן לשון צווי ואין ונתתה האמור כאן ל' צווי אלא ל' עתיד כי בפרשת החשן חוזר ומצוהו על עשייתן ועל קביעותן ולא נכתב כאן אלא להודיעך מקצת צורך המשבצות שצוה לעשות עם האפוד וכ' לך זאת לו' לך המשבצות הללו יוזקקו לך לכשתעשה שרשרות מגבלות על החשן תתנם על המשבצות הללו

רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)(כל הפסוק)

שַׁרְשְׁרֹת זָהָב – שַׁלְשְׁלָאוֹת.
מִגְבָּלֹת – לְסוֹף גְּבוּל הַחֹשֶׁן תַּעֲשֶׂה אוֹתָם.
מַעֲשֵׂה עֲבֹת – מַעֲשֵׂה קְלִיעַת חוּטִין, וְלֹא מַעֲשֵׂה נְקָבִים וּכְפָלִים כְּאוֹתָן שֶׁעוֹשִׂין לְבוֹרוֹת, אֶלָּא כְּאוֹתָן שֶׁעוֹשִׂין לְעַרְדַּסְקָאוֹת שֶׁקּוֹרִין אינצינשייר"ש [encensiers = מחתות (מיכלים לקטורת)‏[2]] בְּלַעַז (ראו ביצה כב ב ורש"י שם ד"ה ערדסקיאות).
וְנָתַתָּה אֶת שַׁרְשְׁרֹת – שֶׁל עֲבוֹתוֹת הָעֲשׂוּיוֹת מַעֲשֵׂה עֲבוֹת, עַל מִשְׁבְּצוֹת הַלָּלוּ. וְלֹא זֶה הוּא מְקוֹם צַוָּאַת עֲשִׂיָּתָן שֶׁל שַׁרְשְׁרוֹת, וְלֹא צַוָּאַת קְבִיעוּתָן; וְאֵין "תַּעֲשֶׂה" הָאָמוּר כָּאן לְשׁוֹן צִוּוּי, וְאֵין "וְנָתַתָּה" הָאָמוּר כָּאן לְשׁוֹן צִוּוּי, אֶלָּא לְשׁוֹן עָתִיד; כִּי בְּפָרָשַׁת הַחֹשֶׁן חוֹזֵר וּמְצַוֵּהוּ עַל עֲשִׂיָּתָן וְעַל קְבִיעוּתָן, וְלֹא נִכְתַּב כָּאן, אֶלָּא לְהוֹדִיעֲךָ מִקְצָת צֹרֶךְ הַמִּשְׁבְּצוֹת שֶׁצִּוָּה לַעֲשׂוֹת עִם הָאֵפוֹד. וְכָתַב לְךָ זֹאת, לוֹמַר לְךָ: הַמִּשְׁבְּצוֹת הַלָּלוּ יֻזְקְקוּ לְךָ; לִכְשֶׁתַּעֲשֶׂה שַׁרְשְׁרוֹת מִגְבָּלוֹת עַל הַחֹשֶׁן, תִּתְּנֵם עַל הַמִּשְׁבְּצוֹת הַלָּלוּ.

רשב"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

מעשה עבות: לפי שיש שלשלאות בעניין אחר תחובות זו בתוך זו כעין לולאות, לכך צריך לפרש שלא היו עשויין כן אלא מעובתין בארך כעין חבלים שלנו:
ונתת את שרשרות העבותות על המשבצות: ועדיין לא פירש כאן באיזה מקום יקבעם, ולפנינו מפרש ששני ראשיהן של שרשרות יתן בטבעות החשן ושני ראשיהן שנותנין במשבצות יתן בכתפות האפוד אל מול פניו:


ספורנו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מגבלות" מכוונות מקצה הכתפות אל קצה החשן בצמצום:

<< · מ"ג שמות · כח · יד · >>


  1. ^ הלעז אינו בא לתרגם את המלה "שרשרת", אלא, כדברי הפירוש: שלשלאות "מעשה עבת, מעשה קליעת חוטין... כאותן שעושין לערדסקאות שקורין אנצינשיירש בלע"ז" בניגוד לשרשרות של דליים, שהן "מעשה נקבים וכפלים".
  2. ^ הלעז אינו בא לתרגם את המלה "שרשרת", אלא, כדברי הפירוש: שלשלאות "מעשה עבת, מעשה קליעת חוטין... כאותן שעושין לערדסקאות שקורין אנצינשיירש בלע"ז" בניגוד לשרשרות של דליים, שהן "מעשה נקבים וכפלים".