מ"ג שמות כו לב


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ונתתה אתה על ארבעה עמודי שטים מצפים זהב וויהם זהב על ארבעה אדני כסף

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְנָתַתָּה אֹתָהּ עַל אַרְבָּעָה עַמּוּדֵי שִׁטִּים מְצֻפִּים זָהָב וָוֵיהֶם זָהָב עַל אַרְבָּעָה אַדְנֵי כָסֶף.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְנָתַתָּ֣ה אֹתָ֗הּ עַל־אַרְבָּעָה֙ עַמּוּדֵ֣י שִׁטִּ֔ים מְצֻפִּ֣ים זָהָ֔ב וָוֵיהֶ֖ם זָהָ֑ב עַל־אַרְבָּעָ֖ה אַדְנֵי־כָֽסֶף׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וְתִתֵּין יָתַהּ עַל אַרְבְּעָא עַמּוּדֵי שִׁטִּין מְחוּפַּן דַּהְבָּא וָוֵיהוֹן דַּהְבָּא עַל אַרְבְּעָא סָמְכִין דִּכְסַף׃
ירושלמי (יונתן):
וּתְסַדַּר יָתָהּ עַל אַרְבָּעָה עַמּוּדֵי שִׁיטָא מְחַפִּין דַּהֲבָא וָוֵיהוֹן דַּהֲבָא עַל אַרְבְּעָה חוֹמְרִין דִּכְסַף:
ירושלמי (קטעים):
וְאִנְקְלָוָותְהוֹן דִּדְהַב:

רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)(כל הפסוק)

אַרְבָּעָה עַמּוּדֵי – תְּקוּעִים בְּתוֹךְ אַרְבָּעָה אֲדָנִים, וְאֻנְקְלִיּוֹת קְבוּעִין בָּהֶן, עֲקוּמִין לְמַעְלָה, לְהוֹשִׁיב עֲלֵיהֶן כְּלוֹנָס שֶׁרֹאשׁ הַפָּרֹכֶת כָּרוּךְ בָּהּ. וְהָאֻנְקְלִיּוֹת הֵן הַוָּוִין, שֶׁהֲרֵי כְּמִין וָוִין הֵן עֲשׂוּיִים. וְהַפָּרֹכֶת – אָרְכָּהּ עֶשֶׂר אַמּוֹת לְרָחְבּוֹ שֶׁל מִשְׁכָּן, וְרָחְבָּהּ עֶשֶׂר אַמּוֹת כְּגָבְהָן שֶׁל קְרָשִׁים, פְּרוּסָה בַּשְּׁלִישִׁית שֶׁל מִשְׁכָּן, שֶׁיְּהֵא הֵימֶנָּה וְלִפְנִים עֶשֶׂר אַמּוֹת, וְהֵימֶנָּה וְלַחוּץ עֶשְׂרִים אַמָּה. נִמְצָא בֵּית קָדְשֵׁי הַקָּדָשִׁים עֶשֶׂר עַל עֶשֶׂר, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְנָתַתָּה אֶת הַפָּרֹכֶת תַּחַת הַקְּרָסִים", הַמְּחַבְּרִים אֶת שְׁתֵּי חוֹבְרוֹת שֶׁל יְרִיעוֹת הַמִּשְׁכָּן. וְרֹחַב הַחוֹבֶרֶת עֶשְׂרִים אַמָּה; וּכְשֶׁפְּרָשָׂם עַל גַּג הַמִּשְׁכָּן, מִן הַפֶּתַח לַמַּעֲרָב, כָּלְתָה בִּשְׁנֵי שְׁלִישֵׁי הַמִּשְׁכָּן, וְהַחוֹבֶרֶת הַשֵּׁנִית כִּסְּתָה שְׁלִישׁוֹ שֶׁל מִשְׁכָּן, וְהַמּוֹתָר תָּלוּי לַאֲחוֹרָיו לְכַסּוֹת אֶת הַקְּרָשִׁים.

רשב"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

וויהם: כעין מזלג כעמודים, קבועים להכניס בהם שפת הפרוכת מלמעלה:


מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ונתתה אותה על ארבעה עמודי שטים". ממ"ש שיתן אותם על אדני כסף, וצורת האדן ידענו שהיה ארכו אמה ורחבו ג' רביע אמה, ידענו שכן היה ארך ורוחב העמוד כדי שיתלה הפרוכת עליו בשוה ויגיע עד לארץ, ומ"ש וויהם זהב הם אונקליות קבועים בעמודים, ואמר בברייתא דמלה"מ שעשו ארבעה חוברין בראש הפרוכת [פי' לולאות] שעל ידם תלו אותם בהווים, ומסתברא ששני עמודים עמדו אצל הקרשים בצפון ובדרום, ושנים האמצעים היו לא רחוקים מהם כדי שישאר באמצע מקום להכניס בו הארון ואת בדיו, ולר' יוסי שהבאתי למעלה [כו ה] נתלה הפרוכת בצד מזרח העמודים, ולרבנן נתלה בצד מערב העמודים:

<< · מ"ג שמות · כו · לב · >>