לפי פשוטו לחם הראוי לפני שרים לחם נאה כדכתיב ולקחת סלת ואפית אותה וגו' וכתיב וישא משאת מאת פניו אליהם, וכתיב ולחנה יתן מנה אחת אפים, חולק חד בחיר מקערה של פני אלקנה, החשובה נותנים לפני בעל הבית, כי את חנה אהב לכך אפים, וה' סגר רחמה לכך מנה אחת ולא שתים ולא מנות הרבה כמו לפנינה שהיו לה בנים ובנות:
רמב"ן
• לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
לחם פנים" - שיש לו פנים רואים לכאן ולכאן לצדי הבית מזה ומזה ונותן ארכו לרחבו של שולחן וכותליו זקופין כנגד שפת השלחן לשון רש"י ולשון המשנה (במנחות צו) בן זומא אומר לחם פנים שהיו לו פנים אבל כל זה יהיה לדברי האומר (שם צד) כיצד עושין אותו כמין תיבה פרוצה אבל לדברי האומר (שם) כמין ספינה רוקדת אינו כן ור"א אמר שנקרא לחם פנים בעבור לפני תמיד ועל דרך האמת כי תבין מלת לפני (כאן) תבין שמו וסודו כי בעבור היותו כן היה מונח בצפון כי ברכת ה' היא תעשיר (
משלי י כב) כענין שנאמר (לעיל כ כד) בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך וכבר רמזתי בו (שם ג) חכמת המנורה בגביעיה וכפתוריה ופרחיה מאין תמצא ונעלמה מאד (ע"פ איוב כח כ-כא) אבל היותה מקשה בששה קנים יוצאין מן השביעי ועליהם נר אלהים ומאירים כלם אל עבר פניה (להלן פסוק לז) כל זה תוכל להבין מדברינו שכתבנו במקום אחר וזה מאמרם (במנחות כט) שנתקשה משה במנורה
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
לחם פנים לפני תמיד. ע"ד הפשט נקרא פנים על שם שהיו לו פנים רואים לכאן ולכאן לצדי הבית מזה ומזה, וכותליו זקופים כנגד שפת השלחן.
וע"ד המדרש נקרא פנים שהיה עביו טפח, וכן דרשו רז"ל אין פנים פחותים מטפח כתיב הכא אל פני הכפורת וכתיב התם (בראשית כז) מאת פני יצחק אביו.
וע"ד הקבלה נקרא פנים על שם לפני תמיד, וסוד הפנים כבר נתבאר בפסוק לא יהיה לך והנה זה מבואר.
דון יצחק אברבנאל
• לפירוש "דון יצחק אברבנאל" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
ועשית מנורת זהב טהור וגו' עד ואת המשכן תעשה. אחרי שכבר באר מעשה השולחן שהיה לצד ימין מהנכנס להיכל זכר מעשה המנור' שהיתה לצד שמאל הנכנס שמה וצוה שתהיה המנורה מקש' שפירושו לדעת רש"י שתהיה כלה גוף מלא ולא יעשנה חוליות ולא יעשה קניה ונרותי' איברים איברים ואח"כ ידבקם ויחברם כדרך הצורפים. אבל יעשה המנור' וקניה כפתורי' ופרחי' וגביעי' הכל מחתיכת זהב אחת. ומקיש בקורנס וחותך בכלי האומנות ומפריד האיברים אילך ואילך והוא אמרו מקשה תעשה המנור' יריכה שהוא הרגל שלה למט' העשוי כמין תיבה שעליה נשענת המנור' וקנה והיא הקנה האמצעי שלה העול' באמצעי הירך זקוף כלפי מעל' ועליו נר האמצעי גביעיה שהם כמין כוסות בולטין ויוצאין מכל קנה וקנה במנין שנתן בהם הכתוב. וכפתוריה הם כמין תפוחים עגולין ובולטין סביבות הקנה. ופרחיה והם ציורים נעשים בה כמין פרחים כלם ממנה יהיו מאותה החתיכה של זהב אבל הראב"ע כתב שהיתה המנורה חלולה. ולזה אמר ירכה וקנה וששה קני' יוצאים מצדיה שהיו הקנים כלם חלולים שאם לא היו כן לא היו קנים. ונראה לי שאין לו טענה בענין הקנים כי אפשר היה לעשותם מלאים בחיצוניהם עגולים בצורת קנים. כי כבר ימצאו הרבה קנים מלאים מבלי רקות ופנוי כלל ואלמלא כן לא יצדק אומרו מקשה תעשה המנורה כי לא יוכלו לעשות חלולים מחתיכה אחת. ואמר תעש' המנורה לפי שנתקשה בעיני משה ענין המלאכה הזאת. והודיעו יתברך שאפשר להעשות המנורה מקשה על ידי האומנים ואמנם דרך הדרש הוא ידוע שנעשית מאליה. אבל אני לפרש הכתוב על פשוטו באתי. ואמר וששה קנים יוצאים מצדיה להגיד שיהיה קנה המנורה באמצע ושלש' קנים מצד זה וג' קנים מצד זה וכולן יהיו יוצאים מצדיה כי כלה מקשה היא ואמר שלשה גביעי' משוקדים וג' גביעים וגו' להגיד שבקנה האמצעי שהוא גוף המנור' יהיו ארבע' גביעים לא שלש' כאשר הם בשאר הקנים כי בקנה ההוא היה גביע אחד בירך והשלש' למעלה סמוכים לכפתור ופרח ולנר כמו בשאר הקנים עוד צוה שיהיו בקנה האמצעי ההוא שלש' כפתורים ומכל אחד מהם יצאו שני קנים אחד לכאן ואחד לכאן כאלו מאותו הכפתור היו יוצאים הקנים ההם וזה שאמר וכפתור תחת שני הקנים. וכפל לומר זה ג' פעמים להגיד שהם ג' כפתורים שיוצאים מהם ששת הקנים כמו שזכרתי. ועם היות המלאכ' רבה ומשתרגת. הנה הזהיר שעל כל פנים כפתוריהם וקנות' היוצאים מהם הכל ממנה ר"ל מהמנור' יהיו לפי שכלה תהי' מקשה אחת מחתיכה אחת של זהב כמו שפירשתי. והוצרך לומר עוד זהב טהור. להגיד שעם היות שהיו הקנים מלאים וכן הכפתורים והפרחים לא יעלה בלבבם לומר הדברים האל' מפני היותם דבר אינו נרא' לעין אינו צורך שיהי' זהב מזוקק ואין אדם רואה אותו די שיהי' זהב מעורב. לכן אמר לא תעשה כן כי האדם יראה לעינים וה' יראה ללבב ולכן יהיה הכל זהב טהור ואחרי שצוה על המנור' צוה גם כן על הנרות ועשית את נרותי' שבע' והעלה את נרותי' והאיר אל עבר פניה רוצה לומר שתהיה המנורה כלה וששת נרותיה שבראשי הקנים היוצאים מצדיה מסובין כנגד האמצעי באופן שהנרו' כשתדליקם יאירו אל עבר פניה לקנה האמצעי שהוא גוף המנור' והנכון שאמר והאיר על כל נר ונר מששת הנרות שיאיר אל עבר פניו אל גוף המנור' ויהיה זה כשידליק הפתיל אל מול פני המנורה והאמצעי שהוא העיקר היה מאיר לצד מערב אל מול הארון ונכחו. ולכן נקרא נר מערבי שממנו היה מתחיל ובו היה מסיים בהטיבו את הנרות. והיו אם כן הנרות שבעה רוצה לומר ששה בששת קנים והנר האמצעי וכפי דעת בעלי הפשט היו הגביעים והכפתורים והפרחים לנוי וליופי. ואני כבר ביארתי בדרך רמזי החכמה שהיו שבעת הקנים רומזים לגלגלי שבעת הככבי לכת והגביעים והכפתורי' והפרחים לעניני הגלגלים ההם ותנועותיהם. ואמנם כפי הרמז התורני היתה המנורה רמז לחכמה העיונית ולכן היו בה שבעה קנים ושבעה נרות לרמז לשבע חכמות ושאר הדברים הרומזים להסתעפות החכמות. והיות המנור' מקשה אחת היה רמז על התאחדות החכמות כפי מה שיתאחדו הנושאים שהמציאות כלו באיש אחד. וכפי כל אחד מהדרכים האלה הותרה השאלה הרביעית. ואמר ומלקחים ומחתותיה זהב טהור. להגיד שמלקחות שבהם לוקחים הפתילים והמחתות שבהם מרימים הדשן מהנרות הכל יהיה עשוי מזהב טהור אף על פי שיהיו כלי שרת ויהיה משקל המנורה עם כל הכלים ההם ככר זהב טהור לא שהיו המלקחים והמחתות מקשה עם המנורה כי אם שהמנורה בעצמה תהיה ככר זהב אחד כדברי רבי יהודה אבל הכלים לא היו בכלל הככר אלה להודיע שיהיו גם הן זהב טהור וכן כתב הרמב"ן. ואמנם מזבח הקטרת לא היה להסיר ריח רע מבשר השחיטה כי האש היה מתיך כל זה אלא לרמוז בדרך רמזי החכמה אל הגלגל התשיעי העליון שאין בו ככבים ואם לרמוז להשארות הנפש אחר המות כמו שביארתי ברמז התורני. והותרה בזה השאלה הה'. ואמנם למה לא נזכר כאן סמוך לשולחן ולמנור' יתבאר בסוף הפרשה הזאת בתשובת שאלה הט':
