<< · מ"ג שמות · ה · ב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר פרעה מי יהוה אשר אשמע בקלו לשלח את ישראל לא ידעתי את יהוה וגם את ישראל לא אשלח

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה מִי יְהוָה אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ לְשַׁלַּח אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַעְתִּי אֶת יְהוָה וְגַם אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא אֲשַׁלֵּחַ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֣אמֶר פַּרְעֹ֔ה מִ֤י יְהֹוָה֙ אֲשֶׁ֣ר אֶשְׁמַ֣ע בְּקֹל֔וֹ לְשַׁלַּ֖ח אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל לֹ֤א יָדַ֙עְתִּי֙ אֶת־יְהֹוָ֔ה וְגַ֥ם אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל לֹ֥א אֲשַׁלֵּֽחַ׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וַאֲמַר פַּרְעֹה שְׁמָא דַּייָ לָא אִתְגְּלִי לִי דַּאֲקַבֵּיל לְמֵימְרֵיהּ לְשַׁלָּחָא יָת יִשְׂרָאֵל לָא אִתְגְּלִי לִי שְׁמָא דַּייָ וְאַף יָת יִשְׂרָאֵל לָא אֲשַׁלַּח׃
ירושלמי (יונתן):
וַאֲמַר פַּרְעה שְׁמָא דַיְיָ לָא אִיתְגְלֵי לִי דַאֲקַבֵּל בְּמֵימְרֵיהּ לְמִפְטוֹר יַת יִשְרָאֵל לָא אַשְׁכָּחִית בְּסֵפֶר מַלְאָכַיָא כְּתִיב יַת שְׁמָא דַיְיָ מִינֵהּ לֵית אֲנָא דָחִיל וְאוּף יַת יִשְרָאֵל לָא אִיפְטוֹר:

רשב"ם

לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

מי ה' אשר אשמע בקולו לשלח את ישראל: שהם עבדיי מארצי לעובדו, מה חלק יש לו בעם הזה שיעבדוהו?:

רבינו בחיי בן אשר

לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

מי ה' אשר אשמע בקולו. אמרו במדרש באותה שעה הוציא פרעה דפתרא של אלוהות התחיל קורא אלהי אדום אלהי מואב אלהי צידון אמר להם הרי קראתי ואין שם כתוב בדפתרא שלי שמו של אלהיכם. ובאור הענין כי פרעה בחכמתו הגדולה היה יודע גבולי הארצות ותחומי הישוב ושכל העולם נחלק לז' אקלימים והיה יודע כחות הכוכבים השולטים בכל אקלים ואקלים ועל איזה אומה מן האומות שולטים, וכן בז' אקלימים וכן בשבעים אומות וכיון שלא מצא לשם הזה שום שלטנות וממשלה בארץ בכלל שאר הכחות הידועים אצלו תמה ואמר מי ה' אשר אשמע בקולו כי אין שם שום כח מושל בארץ שלא יהא כתוב אצלי בדפתרא שלי, והוא לא היה יודע שהשם הזה עליון על כלם וכל שאר הכחות המושלים בארץ אין להם ממשלה וכח כי אם מכחו, ומשלו רז"ל משל בזה משל למה הדבר דומה לכהן שהיה לו עבד שוטה יצא הכהן חוץ למדינה הלך העבד חוץ למדינה לבקש את רבו הגיע לבית הקברות התחיל צווח לבני אדם שעומדים שם ראיתם בכאן רבי אמרו לו ולאו כהן הוא רבך, אמר להם הן, אמרו לו שוטה מי ראה כהן בבית הקברות מה למלך בבית המטבחים מה לכהן בבית הקברות, כך אמרו משה ואהרן אלהות אלו שאתה אומר מתים הם אבל אלהינו הוא אלהים חיים ומלך עולם, אמר להם ומה מעשיו אמרו לו נוטה שמים ויוסד ארץ מפרק הרים ומשבר סלעים מוריד גשמים ומפריח דשאים מהעדא מלכין ומהקים מלכין, אמר להם אני הוא אדון העולם ואני בראתי את עצמי ואת נילוס נהרי שנאמר (יחזקאל כט) לי יאורי ואני עשיתני מי ה' אשר אשמע בקולו, אמר לו הקב"ה רשע ממים אתה לוקה, נהפך לו מים לדם.
דבר אחר מי ה' אשר אשמע בקולו שאתחייב לשמוע בקולו הרי מעולם לא בא אצלי, בא אצל אבימלך בחלום הלילה ואמר לו (בראשית כ) בתם לבבך עשית זאת אבל לי וינגע ה' את פרעה נגעים גדולים וכיון שכן אינו מכירו, לא ידעתי את ה' וגם את ישראל לא אשלח.

ספורנו

לפירוש "ספורנו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"לא ידעתי את ה'" לא ידעתי שום נמצא מהוה אחר אפיסות מוחלט: " וגם את ישראל לא אשלח" וגם שיתאמת מציאות זה הנמצא, לא בשביל זה אשלח את ישראל:

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ויאמר פרעה". השיב שלא יקבל דבריו לא מצד השולח, כי מי ה' שאינו יודע ממנו, ולא מצד השליחות כי מי ה' שאני מחויב לשמוע בקולו ובפרט בדבר גדול כזה לשלח את ישראל, ונגד מי ה' אמר לא ידעתי את ה' ונגד לשלח את ישראל אמר וגם את ישראל לא אשלח:

אור החיים

לפירוש "אור החיים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

אשר אשמע וגו' לשלח וגו'. יכוין לומר: מה כחו הגדול לשמוע בקולו בדבר גדול כזה לשלח וכו', וחזר לומר שדבריו לרבותא נאמרו: הגם שיהיה גדול עד מאוד לא יועיל זה לשלח ישראל. ואין כוונתו בזה שהוא יודעו אלא שאינו גדול בעיניו לשלח ישראל אלא שאינו יודעו כל עיקר, והוא אומרו: לא ידעתי וגו'. ואומרו: וגם, פירוש, והגם שיודיעהו וישכיל כי גדול הוא, אף על פי כן: ״את ישראל לא״ וגו', והם תחלת דבריו. והבן:

<< · מ"ג שמות · ה · ב · >>