פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות שמות


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והיה אם לא יאמינו גם לשני האתות האלה ולא ישמעון לקלך ולקחת ממימי היאר ושפכת היבשה והיו המים אשר תקח מן היאר והיו לדם ביבשת

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהָיָה אִם לֹא יַאֲמִינוּ גַּם לִשְׁנֵי הָאֹתוֹת הָאֵלֶּה וְלֹא יִשְׁמְעוּן לְקֹלֶךָ וְלָקַחְתָּ מִמֵּימֵי הַיְאֹר וְשָׁפַכְתָּ הַיַּבָּשָׁה וְהָיוּ הַמַּיִם אֲשֶׁר תִּקַּח מִן הַיְאֹר וְהָיוּ לְדָם בַּיַּבָּשֶׁת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהָיָ֡ה אִם־לֹ֣א יַאֲמִ֡ינוּ גַּם֩ לִשְׁנֵ֨י הָאֹת֜וֹת הָאֵ֗לֶּה וְלֹ֤א יִשְׁמְעוּן֙ לְקֹלֶ֔ךָ וְלָקַחְתָּ֙ מִמֵּימֵ֣י הַיְאֹ֔ר וְשָׁפַכְתָּ֖ הַיַּבָּשָׁ֑ה וְהָי֤וּ הַמַּ֙יִם֙ אֲשֶׁ֣ר תִּקַּ֣ח מִן־הַיְאֹ֔ר וְהָי֥וּ לְדָ֖ם בַּיַּבָּֽשֶׁת׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וִיהֵי אִם לָא יְהֵימְנוּן אַף לִתְרֵין אָתַיָּא הָאִלֵּין וְלָא יְקַבְּלוּן מִנָּךְ וְתִסַּב מִמַּיָּא דִּבְנַהְרָא וְתֵישׁוֹד לְיַבֶּשְׁתָּא וִיהוֹן מַיָּא דְּתִסַּב מִן נַהְרָא וִיהוֹן לִדְמָא בְּיַבֶּשְׁתָּא׃
ירושלמי (יונתן):
וִיהֵי אִין לָא יְהֵימְנוּן אוּף לִתְרֵין אָתַיָא הָאִילֵן וְלָא יְקַבְּלוּן מִינָךְ וְתִסַב מִן מוֹי דִבְנַהֲרָא וְתֵשׁוֹד לְיַבֶּשְׁתָּא וִיהוֹן מוֹי דְתִיסַב מִן נַהֲרָא וִיהוֹן לִדְמָא בְּיַבֶּשְׁתָּא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ולקחת ממימי היאור" - רמז להם שבמכה ראשונה נפרע מאלהותם (פי' כשהקב"ה נפרע מן האומות נפרע מאלהותם תחילה שהיו עובדים לנילוס המחיה אותם והפכם לדם ברש"י ישן)

"והיו המים וגו'" - והיו והיו שני פעמים נראה בעיני אלו נא' והיו המים אשר תקח מן היאור לדם ביבשת שומע אני שבידו הם נהפכים לדם ואז כשירדו לארץ יהיו בהוייתן אבל עכשיו מלמדנו שלא יהיו דם עד שיהיו ביבשת

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והיו המים אשר תקח מן היאור והיו לדם ביבשת" - "והיו" שני פעמים נראה בעיני אילו אמר והיו המים אשר תקח מן היאור לדם ביבשת שומע אני שבידו הם נהפכים לדם ואף כשיהיו בארץ יהיו כהוייתן עכשיו "והיו" האחרון מלמדנו שלא יהיו דם עד שהיו ביבשה לשון רבי שלמה ואין המשמעות הזה כן כדברי הרב ואין צריך למדרשו שכבר מצאו בעלי הלשון (הרד"ק בס' המכלול סא א) שדרך הרבה מקראות לכפול תיבות לנחץ ולחזק או בעבור מיצוע ארוך שבא ביניהם וכמוהו והיה ערכך מבן עשרים שנה ועד בן ששים שנה והיה ערכך הזכר חמשים שקל כסף (ויקרא כז ג) וכן וכי יבא הלוי מאחד שעריך מכל ישראל אשר הוא גר שם ובא בכל אות נפשו (דברים יח ו) החזיר ובא פעם שנית בעבור שהאריך בנתים וכן ויאמר מלך מצרים למילדות העבריות אשר שם האחת שפרה ושם השנית פועה ויאמר בילדכן וגו' (לעיל א טו טז) ויאמר אלהים לישראל במראות הלילה ויאמר יעקב יעקב (בראשית מו ב) וכענין הזה רבים

<< · מ"ג שמות · ד · ט · >>