פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות שמואל ב


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמרו אל המלך האיש אשר כלנו ואשר דמה לנו נשמדנו מהתיצב בכל גבל ישראל

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמְרוּ אֶל הַמֶּלֶךְ הָאִישׁ אֲשֶׁר כִּלָּנוּ וַאֲשֶׁר דִּמָּה לָנוּ נִשְׁמַדְנוּ מֵהִתְיַצֵּב בְּכָל גְּבֻל יִשְׂרָאֵל.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּֽאמְרוּ֙ אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ הָאִישׁ֙ אֲשֶׁ֣ר כִּלָּ֔נוּ וַאֲשֶׁ֖ר דִּמָּה־לָ֑נוּ נִשְׁמַ֕דְנוּ מֵהִתְיַצֵּ֖ב בְּכׇל־גְּבֻ֥ל יִשְׂרָאֵֽל׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואשר דמה לנו נשמדנו" - אשר אמר בלבו שנשמדנו על ידו מהתיצב וגו' שחשב להשמידנו

"דמה לנו" - חשב עלינו להשמידנו

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"האיש" - משפט האיש אשר כלה אותנו מהארץ ההיא וחשב להכות אותנו ועל ידי זה נשמדנו מלהתיצב בכל גבול ישראל כי בעל כרחנו יצאנו ממנה למלט את נפשותינו

מצודת ציון

"דמה" - חשב כמו (שופטים כ ה)אותי דמו להרוג

"נשמדנו" - מלשון השמדה וכליון