מ"ג שמואל ב יט מד


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויען איש ישראל את איש יהודה ויאמר עשר ידות לי במלך וגם בדוד אני ממך ומדוע הקלתני ולא היה דברי ראשון לי להשיב את מלכי ויקש דבר איש יהודה מדבר איש ישראל

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיַּעַן אִישׁ יִשְׂרָאֵל אֶת אִישׁ יְהוּדָה וַיֹּאמֶר עֶשֶׂר יָדוֹת לִי בַמֶּלֶךְ וְגַם בְּדָוִד אֲנִי מִמְּךָ וּמַדּוּעַ הֱקִלֹּתַנִי וְלֹא הָיָה דְבָרִי רִאשׁוֹן לִי לְהָשִׁיב אֶת מַלְכִּי וַיִּקֶשׁ דְּבַר אִישׁ יְהוּדָה מִדְּבַר אִישׁ יִשְׂרָאֵל.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיַּ֣עַן אִֽישׁ־יִשְׂרָאֵל֩ אֶת־אִ֨ישׁ יְהוּדָ֜ה וַיֹּ֗אמֶר עֶשֶׂר־יָד֨וֹת לִ֣י בַמֶּ֘לֶךְ֮ וְגַם־בְּדָוִד֮ אֲנִ֣י מִמְּךָ֒ וּמַדּ֙וּעַ֙ הֱקִלֹּתַ֔נִי וְלֹא־הָיָ֨ה דְבָרִ֥י רִאשׁ֛וֹן לִ֖י לְהָשִׁ֣יב אֶת־מַלְכִּ֑י וַיִּ֙קֶשׁ֙ דְּבַר־אִ֣ישׁ יְהוּדָ֔ה מִדְּבַ֖ר אִ֥ישׁ יִשְׂרָאֵֽל׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"עשר ידות לי במלך" - שאנו עשרה שבטים

"וגם בדוד" - אף על פי שהוא קרוב לכם אני משוך בו יותר ממך שאני עשר ידות

"ומדוע הקלותני" - להיות אתה קודם וכי לא היה דברי ראשון להשיב את מלכי וקודם לכן בא דברינו אליו להשיבו כמו שכתוב למעלה (פסוק יב) ודבר כל ישראל בא אל המלך

"ויקש דבר איש יהודה" - לשון (צפניה ב א) התקוששו נראה והושוה דבר איש יהודה שהראם אגרת ששלח להם דוד למה תהיו אחרונים להשיב את המלך וגו' כך מפרש באגדה ויש לפרש ויקש לשון קושי וחוזק וכן תרגם יונתן ותקיף

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ויקש" - אנשי יהודה דברו קשות לישראל יותר מישראל ליהודה

"לי להשיב" - רצה לומר אם כן מהראוי לי להשיב את מלכי ולא לכם שאתם המעט ואיחרתם עד כה

"ולא היה דברי ראשון" - וכי לא בא אליו דברי בתחילה שישוב אל ביתו כמו שכתוב למעלה (פסוק יב) ודבר כל ישראל בא וגו'

"ומדוע הקלתני" - בזית אותי כאלו אין ממש בנו והכל ממך

"עשר ידות וגו'" - הלא יש לי עשר חלקים במלך כי אנחנו עשרה שבטים (אבל מבנימין באו מקצתם והם האלף שעם שמעי ולא יוחשבו לא לאלה ולא לאלה)

"וגם בדוד" - אף שהוא מבני שבטך מכל מקום רוצה אני בו יותר ממך 

מצודת ציון

"ידות" - חלקים

"הקלתני" - מלשון קלות ובזיון

"ויקש" - מלשון קשה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ויען איש ישראל". השיבו על שלש טענותיהם, (על הא') מ"ש שאתם לכם משפט הקדימה מצד הקורבה, "עשר ידות לי במלך", לנו משפט הקדימה מצד שאנחנו הרוב, אנחנו עשרה שבטים ואתה שבט אחד, ולי עשרה חלקים במלכות: "וגם בדוד אני ממך". שעורו, וגם בדוד עשר ידות אני ממך, הגם שהוא דוד ממשפחת יהודה בכ"ז אני עשר ידות ממך, והמלך לא יביט על שאר ומשפחה רק על עמו ומלכותו: (על הב') מ"ש ולמה זה חרה לך, השיבו "ומדוע הקלותני:" (על הג') מ"ש האכול אכלנו, השיבו "ולא היה דברי ראשון לי להשיב את מלכי", כי מהראוי שאנחנו שאנו רוב ישראל, נשיב את מלכנו עפ"י הסכמתנו, לא עפ"י דבר שבט אחד, כאילו הדבר הראשון הדובר אלי להשיב את מלכי אינו דברי רק דבר יהודה, הוא הדובר  בראשונה ואנו אחריו, וכדי לנו בזיון וקצף: "ויקש דבר איש יהודה". כי עי"ז נתהוה ויכוח ומדנים, ובני יהודה הקישו דברים נגד ישראל, ועי"ז התעורר שבע בן בכרי למרוד: