מ"ג שמואל ב יז כג


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואחיתפל ראה כי לא נעשתה עצתו ויחבש את החמור ויקם וילך אל ביתו אל עירו ויצו אל ביתו ויחנק וימת ויקבר בקבר אביו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַאֲחִיתֹפֶל רָאָה כִּי לֹא נֶעֶשְׂתָה עֲצָתוֹ וַיַּחֲבֹשׁ אֶת הַחֲמוֹר וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל בֵּיתוֹ אֶל עִירוֹ וַיְצַו אֶל בֵּיתוֹ וַיֵּחָנַק וַיָּמָת וַיִּקָּבֵר בְּקֶבֶר אָבִיו.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַאֲחִיתֹ֣פֶל רָאָ֗ה כִּ֣י לֹ֣א נֶעֶשְׂתָה֮ עֲצָתוֹ֒ וַיַּחֲבֹ֣שׁ אֶֽת־הַחֲמ֗וֹר וַיָּ֜קׇם וַיֵּ֤לֶךְ אֶל־בֵּיתוֹ֙ אֶל־עִיר֔וֹ וַיְצַ֥ו אֶל־בֵּית֖וֹ וַיֵּחָנַ֑ק וַיָּ֕מׇת וַיִּקָּבֵ֖ר בְּקֶ֥בֶר אָבִֽיו׃


מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת דוד

"אל עירו" - רצה לומר אל ביתו אשר בעירו לא לבית מלונו אשר בירושלים

"ויצו" - עשה צואה אל ביתו

"ויחנק" - חנק את עצמו כי האמין מעתה שדוד יחזור למלכותו ויהרגו כמורד במלכות ויהיו עוד נכסיו למלך כדין מורד במלכות ולזה חנק עצמו להציל נכסיו ליורשיו

מצודת ציון

"ויחבוש" - חגר האוכף

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואחיתופל ראה". כי עד עתה השתדל שיעשו כעצתו, וכאשר שמע שעבר דוד את הירדן, ידע שהוא מה', שהפיר את עצתו ושישוב דוד למלכותו, ואז יהרגנו ויקח נכסיו כי הרוגי מלך נכסיהם למלך. לכן חנק א"ע, ועי"כ "ויצו אל ביתו", כי ידע שלא יוכל לקחת נכסיו. וגם "נקבר בקבר אביו", ולא כן אם היה המלך הורגו: