מ"ג שמואל ב יג לג


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ועתה אל ישם אדני המלך אל לבו דבר לאמר כל בני המלך מתו כי אם אמנון לבדו מת

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְעַתָּה אַל יָשֵׂם אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ אֶל לִבּוֹ דָּבָר לֵאמֹר כָּל בְּנֵי הַמֶּלֶךְ מֵתוּ כִּי אִם אַמְנוֹן לְבַדּוֹ מֵת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְעַתָּ֡ה אַל־יָשֵׂם֩ אֲדֹנִ֨י הַמֶּ֤לֶךְ אֶל־לִבּוֹ֙ דָּבָ֣ר לֵאמֹ֔ר כׇּל־בְּנֵ֥י הַמֶּ֖לֶךְ מֵ֑תוּ כִּֽי־(אם)־אַמְנ֥וֹן לְבַדּ֖וֹ מֵֽת׃


מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת דוד

"דבר לאמר" - השמועה האומרת כל בני וגו'

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ועתה". הוסיף "לאמר" כי עדין יש לחשוב שהגם שאבשלום לא רצה להרוג את אמנון י"ל שבני המלך עמדו בנפשם להציל את אחיהם ועי"כ בא לידי מלחמה ומתו כולם, וז"ש "ועתה" אל ישים אדוני המלך אל לבו דבר שעל ידו יאמר "לאמר כל בני המלך מתו", מעצמם ע"י מלחמה, לא כן, "כי אמנון לבדו מת":