מ"ג שמואל ב ג כד


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויבא יואב אל המלך ויאמר מה עשיתה הנה בא אבנר אליך למה זה שלחתו וילך הלוך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיָּבֹא יוֹאָב אֶל הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר מֶה עָשִׂיתָה הִנֵּה בָא אַבְנֵר אֵלֶיךָ לָמָּה זֶּה שִׁלַּחְתּוֹ וַיֵּלֶךְ הָלוֹךְ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיָּבֹ֤א יוֹאָב֙ אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ וַיֹּ֖אמֶר מֶ֣ה עָשִׂ֑יתָה הִנֵּה־בָ֤א אַבְנֵר֙ אֵלֶ֔יךָ לָמָּה־זֶּ֥ה שִׁלַּחְתּ֖וֹ וַיֵּ֥לֶךְ הָלֽוֹךְ׃


מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

השאלות (כד - כה) מז"ש למה זה שלחתו וילך הלוך, שהוא שפת יתר? וכן מדוע לא טען יואב תחלה עת שלח אבנר מלאכיו? ואיך הוכיח שבא לרגל? ולמה כפל לפתותך לדעת מוצאך, לדעת כל אשר אתה עושה?:

"מה עשית". טענתו היה שאם היה באמת אבנר מורד במלכו והולך בלתי רצונו הלא היה מתירא לשוב לביתו, כי בודאי יהרגהו המלך בשמעו כי כרת ברית עם אויבו, והיה לו להשאר פה לחסות בצלך מחמת מלכו, וז"ש "למה זה שלחתו וילך הלוך", ממה שהלך ושב מבואר שהלך מדעת מלכו ובא אליך כמרגל, וא"כ לא היה ראוי שתשלחהו: