מ"ג שמואל א כ כו


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ולא דבר שאול מאומה ביום ההוא כי אמר מקרה הוא בלתי טהור הוא כי לא טהור

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְלֹא דִבֶּר שָׁאוּל מְאוּמָה בַּיּוֹם הַהוּא כִּי אָמַר מִקְרֶה הוּא בִּלְתִּי טָהוֹר הוּא כִּי לֹא טָהוֹר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְלֹא־דִבֶּ֥ר שָׁא֛וּל מְא֖וּמָה בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא כִּ֤י אָמַר֙ מִקְרֶ֣ה ה֔וּא בִּלְתִּ֥י טָה֛וֹר ה֖וּא כִּי־לֹ֥א טָהֽוֹר׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

וְלָא מַלֵיל שָׁאוּל מִדַעַם בְּיוֹמָא הַהוּא אֲרֵי אֲמַר דִלְמָא עִירוּעַ הוּא לֵיהּ וְלָא דְכֵי הוּא אוֹ דִלְמָא לְאוֹרַח אֲזַל וַאֲנַחֲנָא לָא זַמְנִינְהִי:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"מקרה הוא" - קרי ראה

"בלתי טהור הוא" - ועדיין לא טבל לקריו שאלו טבל לקריו אין צריך הערב שמש לחולין

"כי לא טהור" - זו היא נתינת טעם לדבר לפי שאינו טהור לפיכך לא בא שלא יטמא את הסעודה

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"מאומה" - כלל לא

"בלתי" - ענינו כמו בל ו'לא' 

מצודת דוד

"ולא דבר" - לא שאל מדוע לא בא דוד כי חשב מקרה קרה לו שלא בא ואותו מקרה בלתי טהור הוא רצה לומר שראה קרי ולזה לא בא כי לא טהור הוא עדיין כי לא טבל לקריו ואין מהראוי לאכול בשלחן המלך הטמא והטהור יחדו

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ולא דבר שאול מאומה". כי אמר בלבו "מקרה הוא", ר"ל שראה קרי, עי"כ "בלתי טהור הוא", והם אכלו חוליהם בטהרה. והוסיף "כי לא טהור", ובשנאתו את דוד אמר,

זה בא מסבת שהוא לא טהור ומהרהר ביום ובא לידי טומאה בלילה, כן פי' מהרי"א: