מ"ג שמואל א כג יא
<< · מ"ג שמואל א · כג · יא · >>
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
היסגרני בעלי קעילה בידו הירד שאול כאשר שמע עבדך יהוה אלהי ישראל הגד נא לעבדך ויאמר יהוה ירד
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הֲיַסְגִּרֻנִי בַעֲלֵי קְעִילָה בְיָדוֹ הֲיֵרֵד שָׁאוּל כַּאֲשֶׁר שָׁמַע עַבְדֶּךָ יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הַגֶּד נָא לְעַבְדֶּךָ וַיֹּאמֶר יְהוָה יֵרֵד.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הֲיַסְגִּרֻ֣נִי בַעֲלֵי֩ קְעִילָ֨ה בְיָד֜וֹ הֲיֵרֵ֣ד שָׁא֗וּל כַּֽאֲשֶׁר֙ שָׁמַ֣ע עַבְדֶּ֔ךָ יְהֹוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הַגֶּד־נָ֖א לְעַבְדֶּ֑ךָ וַיֹּ֥אמֶר יְהֹוָ֖ה יֵרֵֽד׃
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"היסגרני" - ענין מסירה כמו (עמוס א ו)להסגיר לאדום
"בעלי" - אדוני כמו (שמות כב יד)אם בעליו עמו
מצודת דוד
"הירד" - האם דעתו לרדת הנה
"ירד" - דעתו לרדת ועל כי אין אורים ותומים משיבים על שני דברים כאחד לזה השיבו לו על דבר שהיה מהראוי לשאול ראשון עליו כי הירידה ראשון היא בזמן
"היסגרני" - האם דעתם למסור אותי בידומלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
זאת קודמת לשאלת "הירד שאול", וזאת היתה כוונתו באמת, תחלה שאל "היסגרוני", היינו אם יבקש זאת ע"י שליח. ואח"כ שאל, "הירד שאול", שיצוייר שאם לא ירצו לשמוע אל פקודת שאול ע"י שליחו אז ילך בעצמו לשחת לעיר. ולכן בפעם הראשון לא שאל היסגירו אותי ואת אנשי, כי אם ישלח ע"י שליח שיוציאוהו, לא יבקש רק את דוד שהוא ראש המורדים, שאז ירצה שאנשי קעילה ואנשי דוד יוציאו את דוד ויפטרו, כמו שהיה בשבע בן בכרי. אבל לא יוכל לבקש שיוציאו את דוד ואנשיו, שאז ילחמו דוד ואנשיו עם אנשי קעילה. ויאמר ה' "ירד", ר"ל לא ישלח שליח כלל רק תיכף "ירד" בעצמו, ובזה שפיר לא הוצרך להשיב על השאלה הראשונה כי נכללה בשניה:
<< · מ"ג שמואל א · כג · יא · >>