מ"ג שמואל א יז לב


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר דוד אל שאול אל יפל לב אדם עליו עבדך ילך ונלחם עם הפלשתי הזה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל שָׁאוּל אַל יִפֹּל לֵב אָדָם עָלָיו עַבְדְּךָ יֵלֵךְ וְנִלְחַם עִם הַפְּלִשְׁתִּי הַזֶּה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֤אמֶר דָּוִד֙ אֶל־שָׁא֔וּל אַל־יִפֹּ֥ל לֵב־אָדָ֖ם עָלָ֑יו עַבְדְּךָ֣ יֵלֵ֔ךְ וְנִלְחַ֖ם עִם־הַפְּלִשְׁתִּ֥י הַזֶּֽה׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

וַאֲמַר דָוִד לְשָׁאוּל לָא יִתְבַּר לִבָּא דֶאֱנָשָׁא מִנֵיהּ עַבְדָךְ יֵיזִיל וְיַגִיחַ קְרָבָא עִם פִּלִשְׁתָּאָה הָדֵין:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אל יפל". ר"ל אין ראוי שלב אדם יפול ממדרגתו בעבורו, כי הגם שלפי חמרו הוא רב הכח, הוא חלוש מצד צורתו השוכנת בלב, ולב אדם שהוא אדם באמת לפי צורתו הוא רב

כח ממנו, ולכן "עבדך ילך ונלחם", מצד החוזק הנפשי אשר לי ביתר שאת:

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת דוד

"אל יפול" - לא יחרד לב אדם בעבור הפלשתי