מ"ג שמואל א יב יז


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הלוא קציר חטים היום אקרא אל יהוה ויתן קלות ומטר ודעו וראו כי רעתכם רבה אשר עשיתם בעיני יהוה לשאול לכם מלך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הֲלוֹא קְצִיר חִטִּים הַיּוֹם אֶקְרָא אֶל יְהוָה וְיִתֵּן קֹלוֹת וּמָטָר וּדְעוּ וּרְאוּ כִּי רָעַתְכֶם רַבָּה אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם בְּעֵינֵי יְהוָה לִשְׁאוֹל לָכֶם מֶלֶךְ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הֲל֤וֹא קְצִיר־חִטִּים֙ הַיּ֔וֹם אֶקְרָא֙ אֶל־יְהֹוָ֔ה וְיִתֵּ֥ן קֹל֖וֹת וּמָטָ֑ר וּדְע֣וּ וּרְא֗וּ כִּֽי־רָעַתְכֶ֤ם רַבָּה֙ אֲשֶׁ֤ר עֲשִׂיתֶם֙ בְּעֵינֵ֣י יְהֹוָ֔ה לִשְׁא֥וֹל לָכֶ֖ם מֶֽלֶךְ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הלא קציר חטים היום" - והגשמים סימן קללה וקשה בעיני הקב"ה להביא פורענות חנם אף על פי כן יש בי כח ואקרא אל ה' ויתן קולות ומטר "ודעו וראו" - כי לא הייתם צריכים לשאול מלך לזלזל בי

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"רבה" - גדולה 

מצודת דוד

"ודעו" - ובזה דעו שרבה רעתכם וכאשר אמרתי ואף שהסכים המקום עמכם כי כן מעשה ה' אבל האמת הוא שעשיתם הרע לעצמכם וגם רעה היא בעיני ה'

"אקרא וגו'" - ועם כל זאת כאשר אקרא אל ה' על המטר ישמע קולי ויתן קולות רעמים ומטר כי כן ימלא שאלת המבקש הטובה היא אם רעה

"הלא קציר חטים היום" - ואם כן עתה המטר לקללה תחשב ואף רעה היא בעיני ה' להביא הקללה בעולם על לא דבר

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

השאלות (יז) איך ברר להם ע"י נס הזה שהרעו מה ששאלו להם מלך?:

"הלא קציר חטים היום". בזה תראו, א] כי עדן השגחתו הנסיית דבקה בכם, וא"כ לא היה לכם לבחור מלך שיושיע אתכם כפי הטבע, אחר שאתם נושעים מהשגחה. וז"ש כי "רעתכם רבה אשר עשיתם בעיני ה'", ר"ל שעשיתם נגד עיני ה' והשגחתו עליכם. ב] אחר שהפלא הזה יתהוה ע"י תפלתי, לא היה לכם לבגוד בי, כי כן הייתי יכול להרעים שנית בקול גדול על פלשתים כמו אז (למעלה ז). וז"ש "אקרא אל ה' ויתן קלות ומטר". ובזה נתן אות נגד שני הדברים אשר עמהם התוכח כנ"ל. ג] מהאות בעצמו שהוא המטר והקולות שהם טובים בעת זרע ורעים בקיץ, תבינו כי כן גם אתם שאלתם דבר שלא בעונתו, שאם היה המלך טוב לכם אחרי מותי ובעת שאתם נתונים תחת הטבע, הוא רע לכם בעודני חי ובעוד ה' צבאות יגן עליכם, ועז"א "ודעו וראו" וכו':