מ"ג שמואל א טו כט


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וגם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם כי לא אדם הוא להנחם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְגַם נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר וְלֹא יִנָּחֵם כִּי לֹא אָדָם הוּא לְהִנָּחֵם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְגַם֙ נֵ֣צַח יִשְׂרָאֵ֔ל לֹ֥א יְשַׁקֵּ֖ר וְלֹ֣א יִנָּחֵ֑ם כִּ֣י לֹ֥א אָדָ֛ם ה֖וּא לְהִנָּחֵֽם׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

ואם תימר אתוב מחובי וישתביק לי בדיל דאעביד מלכו אנא ובני על ישראל לעלם כבר גזור עלך מן קדם מרי נצחניה דישראל דלית קדמוהי שקר ולא תאיב ממה דאמר ארי לא כבני אנשא הוא דאמרין ומכדבין גזרין ולא מקימין:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וגם נצח ישראל לא ישקר" - ואם תאמר אשוב מעוני לפניו לא יועיל עוד ליטול את המלוכה ממי שנתנה לו כי הקב"ה שהוא נצחונו של ישראל לא ישקר מליתן הטובה לזה שאמר ליתן

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"וגם נצח ישראל" - רצה לומר כבר אבדת המלוכה כי כבר נתנה לאחר וגם לא ישקר מהבטחתו וגם לא ינחם לאחר זמן כי לא אדם הוא להנחם (ורצה לומר מפאת עצמו אין בו שינוי להנחם אבל השינוי בא מפאת המקבל ולזה נאמר בשאול נחמתי כי המלכתי וגו') 

מצודת ציון

"נצח" - ענין חוזק התגברות כמו (איכה ג יח)אבד נצחי ועל המקום יאמר שהוא חוזקן של ישראל

"ינחם" - ענין הפוך מחשבה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"וגם נצח". אומר אל תדמה כי היעוד האלהי דומה כיעוד בני אדם, שלפעמים הוא שקר תיכף שמגזם בפיו להרע ובלבבו לא כן ידמה, ופעמים הגם שחושב כן לעשות יתנחם

אחר כך ולא יעשה, כי ה' הנצחי שמתנאי נצחיותו שלא ימצא בו שום שינוי לא בהוה ולא בעתיד, "נצח ישראל לא ישקר", באופן שתחשב כי הרע שגזר עליך וקרע מלכותך היום הוא רק גוזמא לא אמת. וכן "ולא ינחם", בעתיד, על הטוב שיעד לדוד, כי כ"ז מורה שינוי, אם בין במחשבתו לדבורו, אם בין הזמן העתה והעתיד, שלא יצוייר אצל הנצחי הבלתי משתנה. ועז"א "כי לא אדם הוא להנחם", שההתנחמות לא תצוייר רק אצל האדם המשתנה, לא אצל השם יתברך: