מ"ג שמואל א טו כ


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר שאול אל שמואל אשר שמעתי בקול יהוה ואלך בדרך אשר שלחני יהוה ואביא את אגג מלך עמלק ואת עמלק החרמתי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל שְׁמוּאֵל אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי בְּקוֹל יְהוָה וָאֵלֵךְ בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר שְׁלָחַנִי יְהוָה וָאָבִיא אֶת אֲגַג מֶלֶךְ עֲמָלֵק וְאֶת עֲמָלֵק הֶחֱרַמְתִּי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֨אמֶר שָׁא֜וּל אֶל־שְׁמוּאֵ֗ל אֲשֶׁ֤ר שָׁמַ֙עְתִּי֙ בְּק֣וֹל יְהֹוָ֔ה וָאֵלֵ֕ךְ בַּדֶּ֖רֶךְ אֲשֶׁר־שְׁלָחַ֣נִי יְהֹוָ֑ה וָאָבִ֗יא אֶת־אֲגַג֙ מֶ֣לֶךְ עֲמָלֵ֔ק וְאֶת־עֲמָלֵ֖ק הֶחֱרַֽמְתִּי׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

ואמר שאול לשמואל דקבלית למימרא דיי ואזלית באורחא דשלחני יי ואיתיתי ית אגג מלכא דעמלק וית עמלקאה גמרית:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויאמר שאול". שאול עמד על דעתו ויתוכח על דבר שמואל, אם במ"ש שלא קיים מצות ה' כלל ע"ז השיב כי הלא קיים עקר המצוה לפי תכליתה שהיה להשחית את עמלק, ובזה לא שינה דבר, בין באמצעיים ועז"א "אשר שמעתי בקול ה' ואלך בדרך אשר שלחני ה'". בין תכלית המבוקש, כי "ואביא את אגג", שזה סימן הנצחון הכללי שתפשו

את מלכם חי להמיתו בארץ ישראל: "ואת עמלק החרמתי". שזה היה תכלית המבוקש:

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת דוד

"ואביא" - רצה לומר עם שלא הרגתיו מכל מקום לא שלחתיו לנפשו רק הביאותיו והנה בידי להרגו בכל עת

"אשר שמעתי" - רצה לומר לא כאשר תאמר אתה כי אשר שמעתי בקול וגו'