מ"ג שמואל א טו ג


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עתה לך והכיתה את עמלק והחרמתם את כל אשר לו ולא תחמל עליו והמתה מאיש עד אשה מעלל ועד יונק משור ועד שה מגמל ועד חמור

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עַתָּה לֵךְ וְהִכִּיתָה אֶת עֲמָלֵק וְהַחֲרַמְתֶּם אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ וְלֹא תַחְמֹל עָלָיו וְהֵמַתָּה מֵאִישׁ עַד אִשָּׁה מֵעֹלֵל וְעַד יוֹנֵק מִשּׁוֹר וְעַד שֶׂה מִגָּמָל וְעַד חֲמוֹר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עַתָּה֩ לֵ֨ךְ וְהִכִּיתָ֜ה אֶת־עֲמָלֵ֗ק וְהַֽחֲרַמְתֶּם֙ אֶת־כׇּל־אֲשֶׁר־ל֔וֹ וְלֹ֥א תַחְמֹ֖ל עָלָ֑יו וְהֵמַתָּ֞ה מֵאִ֣ישׁ עַד־אִשָּׁ֗ה מֵֽעֹלֵל֙ וְעַד־יוֹנֵ֔ק מִשּׁ֣וֹר וְעַד־שֶׂ֔ה מִגָּמָ֖ל וְעַד־חֲמֽוֹר׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

וכען אזיל ותמחי ית דבית עמלק ותגמר ית כל די להון ולא תחוס עליהון ותקטול מגבר עד אתתא מעולים ועוד יניק מתור ועד אימר מגמל ועד חמר:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"משור ועד שה" - שהיו בעלי כשפים ומשנין עצמן ודומין לבהמה

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"עתה וגו'" - רצה לומר מאז הכיתם ולא החרמתם עתה לך והחרימם מכל ומכל 

מצודת ציון

"והחרמתם" - ענין כליון וכריתה

"מעולל" - הוא הרך בשנים כמו (ישעיהו סה כ)עול ימים והוא גדול מן היונק

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"עתה לך והכיתה". ומפרש איך יכה אותם, א] הממון והקנינים "והחרמתם" כו', בל תהנו מהם. ב] הנפשות, "ולא תחמל עליו", רק "והמתה מאיש" וכו', מוסיף והולך,

שהאשה חלושה מהאיש, ואחריהם גם "העולל" הקטן, ואף "היונק" שדים שחלוש יותר. ואחריהם הבעלי חיים "משור ועד שה", ואף הבהמות טמאות "מגמל ועד חמור", והחמור פחות בשווי מן הגמל. והנה מ"ש ולא תחמול עליו ולא אמר ולא תחוס או ולא תרחם עליו, יבואר בפסוק ט':