מ"ג שמואל א טו א


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר שמואל אל שאול אתי שלח יהוה למשחך למלך על עמו על ישראל ועתה שמע לקול דברי יהוה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל שָׁאוּל אֹתִי שָׁלַח יְהוָה לִמְשָׁחֳךָ לְמֶלֶךְ עַל עַמּוֹ עַל יִשְׂרָאֵל וְעַתָּה שְׁמַע לְקוֹל דִּבְרֵי יְהוָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֤אמֶר שְׁמוּאֵל֙ אֶל־שָׁא֔וּל אֹתִ֨י שָׁלַ֤ח יְהֹוָה֙ לִמְשָׁחֳךָ֣ לְמֶ֔לֶךְ עַל־עַמּ֖וֹ עַל־יִשְׂרָאֵ֑ל וְעַתָּ֣ה שְׁמַ֔ע לְק֖וֹל דִּבְרֵ֥י יְהֹוָֽה׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

ואמר שמואל לשאול יתי שלח יי לרביותך למהוי מלכא על עמיה על ישראל וכען קבל למימר פתגמא דיי:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ועתה שמע לקול דברי ה'" - פעם אחת נסכלת עתה הזהר בעצמך

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

השאלות (א) מה נשתנה עמלק מכל אויבי ישראל אשר הרעו והצירו להם ורק עליו צוה למחות את שמו? ובמה היה חטא שאול גדול כ"כ והוא נלחם בעמלק והכריתו?: "אתי שלח ה'". בספור הכתובים יבואו ג"כ אחת לאחת הטעמים שלא קבל ה' תשובת שאול ולקח המלכות ממנו, ולא כן דוד שחטא ג"כ ונמחל לו. וטעם א' כתב העקרים (פכ"ד מאמר ד) כי חטא שאול היה בעניני המלוכה, וחטא דוד לא היה בענין המלוכה. ונסביר ע"י משל, שני סופרים שחטאו, א' זייף שטרות והשני גלה ערות בשר, שהדין הוא שזה השני ילקה וחוזר לאומנתו, והראשון שחטא באומנתו יפסל מלהיות סופר. וכן דוד חטא באשר הוא אדם, לא באשר הוא מלך, ושאול חטא במצוה שנצטוה בה מצד מלכותו, לכן היה הדין שתלקח המלכות ממנו, כמו ששלמה שחטא ברבוי נשים שהיא מצות המלך נקרע מלכותו, ויהוא ששמר מה שנצטוה בעניני המלכות להשמיד בית ירבעם, בני רבעים ישבו לו על כסא ישראל אע"פ שחטא בשאר עבירות. וז"ש אותי שלח ה' "למשחך למלך", כאומר דע כי מצוה זו היא משתלשלת ממה שנמשחת למלך, וכמו שנשלחתי למשחך כן נשלחתי

אליך בשליחות הזאת, שזה יהיה בחינה אל קיום המלכות בידך, ולכן "עתה שמע לקול דברי ה'":

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אותי שלח וגו'" - רצה לומר והנך רואה שנתקיים הדבר ודבר ה' בפי אמת ולזה שמע לקול דברי ה' אשר אומר לך ולא תפקפק בדברי על היותו דבר זר להחרים את כל הנמצא לעמלק