מ"ג שמואל א ג א


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והנער שמואל משרת את יהוה לפני עלי ודבר יהוה היה יקר בימים ההם אין חזון נפרץ

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהַנַּעַר שְׁמוּאֵל מְשָׁרֵת אֶת יְהוָה לִפְנֵי עֵלִי וּדְבַר יְהוָה הָיָה יָקָר בַּיָּמִים הָהֵם אֵין חָזוֹן נִפְרָץ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהַנַּ֧עַר שְׁמוּאֵ֛ל מְשָׁרֵ֥ת אֶת־יְהֹוָ֖ה לִפְנֵ֣י עֵלִ֑י וּדְבַר־יְהֹוָ֗ה הָיָ֤ה יָקָר֙ בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם אֵ֥ין חָז֖וֹן נִפְרָֽץ׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

וְרַבְיָא שְׁמוּאֵל מְשַׁמֵשׁ קֳדָם יְיָ בְּחַיֵי עֵלִי וּפִתְגָמָא דַייָ הֲוָה כַסֵי בְּיוֹמַיָא הָאִינוּן לֵית נְבוּאָה גַלְיָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"היה יקר" - היה מנוע וכן (משלי יז כז) יקר רוח איש תבונה מנוע דברים אדם מבין

"אין חזון נפרץ" - (תרגום) לית נבואה גליא נפרץ לשון (בראשית כח יד) ופרצת ימה וקדמה

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת דוד

"אין חזון נפרץ" - כאילו הנבואה גדורה לבל תצא ולא נפרץ גדרה

"ודבר ה'" - דברי הנבואה היה בימים ההם דבר יקר מאוד יותר מבשאר הימים

"לפני עלי" - רצה לומר שהיה זריז בעבודת ה' לעשותה לפני עלי וקודם לו כי מתחלה הורהו עלי עבודת ה' ואחר זמן נתחזק מאליו ולבסוף נתעלה יותר עד שזכה לנבואה

מצודת ציון

"יקר" - חשוב כמו (לקמן כו כא) יקרה נפשי

"חזון" - נבואה

"נפרץ" - מלשון פרצה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

השאלות (א - ג) מ"ש והנער שמואל משרת וכו' כבר נאמר (ב, יא ושם יח), שם אמר לפני ה' ופה אמר לפני עלי. ודבר ה' היה יקר וכו', לא נודע מה ענינו פה. מהו ויהי ביום ההוא באיזה יום? ומה צורך להודיע שעיני עלי החלו כהות? איך יתכן ששכב שמואל בהיכל ה' אשר אין זר נכנס שם ואף כי לשכב ולישן? ולאיזה צורך אמר ונר אלהים טרם יכבה?: "והנער". שלשה פסוקים אלה הם כדמות הוצעה להודיע מדוע בחר ה' אז לנבאות את שמואל ולא את זולתו, ומדוע נגלה אליו דבר ה' בלילה ההוא. וספר בזה שש סבות, א] מצד זכות שמואל שהיה "משרת את ה'", מתמיד בעבודת הקדש, והיה "לפני עלי", ר"ל שהיה לפניו וקודם לו במדרגה אל הקדש פנימה (ולכן לא אמר פה כמ"ש למעלה (ב, יא) את פני עלי). ב] מצד מיעוט מציאות הנבואה והנביאים בדור ההוא, כי "דבר ה' היה יקר בימים ההם", מפני מיעוט מציאותו שזה מורה שלא היו אנשי הדור ההוא מוכנים אל שתחול עליהם רוח ה'. ומוסיף "אין חזון נפרץ", כי השפע האלהית תחשוק בטבעה לרדת על המוכנים, כמ"ש (ישעיה מד, ג) כי אצק מים על צמא ונוזלים על יבשה אצק רוחי וכו', כמו שבארתי בפירושי שם, ובעת לא תמצא איש מוכן לקבל השפע הזאת, תדמה כנחל מלא על כל גדותיו אשר אין לו מקום להגיר מימיו, שאז עת ימצא פרץ קטן, יפרוץ נחל מעם גר בשטף כביר ובכח חזק וימלא כל אפיקיו סביב סביב וימלא בקעות ושדות, וכן אחר שאין חזון נפרץ, ר"ל שהשפע מהמחזה האלהית לא מצאה פרץ לשטוף ולהגיר שפע מימי הקדש, עת מצאה פרץ קטן שהוא שמואל שהיה מוכן אל השפע אז באתהו פתאום בשפע רב עד נזלה גם סביביו, כמ"ש (פסוק כא) ויוסף ה' להראה בשילה כי נגלה דבר ה' אל שמואל, וכמ"ש שם: