מ"ג שיר השירים ב יז


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עד שיפוח היום ונסו הצללים סב דמה לך דודי לצבי או לעפר האילים על הרי בתר

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם וְנָסוּ הַצְּלָלִים סֹב דְּמֵה לְךָ דוֹדִי לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים עַל הָרֵי בָתֶר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עַ֤ד שֶׁיָּפ֙וּחַ֙ הַיּ֔וֹם וְנָ֖סוּ הַצְּלָלִ֑ים סֹב֩ דְּמֵה־לְךָ֨ דוֹדִ֜י לִצְבִ֗י א֛וֹ לְעֹ֥פֶר הָאַיָּלִ֖ים עַל־הָ֥רֵי בָֽתֶר׃

תרגום (כל הפרק)

ובזעירות יומיא עבדו בני ישראל ית עגלא דדהבא ואסתלקו ענני יקרא די מטללין עלויהון ואשתארו מפרסמן ואתרוקנו ית תקון זיינהון דחקיק ביה שמא רבא מפרש בשבעין שמהן ובעא יי להובדא יתהון מן עלמא אלולי דאדכר קדמוי קיים דקיים במימריה לאברהם ליצחק וליעקב דהוו קלילין בפולחניה כטביא וכאורזילא דאילא ותקרובתא די קריב אברהם ית יצחק בריה בטור מוריה ומן קדמת דנא קרב תמן ית קורבניה ופליג יתהון בשוה:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"עד שיפוח היום" - מוסב למקרא של מעלה הימנו דודי לי ואני לו עד זמן שגרם העון ושזפתני השמש כחום היום וגבר השרב

"ונסו הצללים" - חטאנו בעגל חטאנו במרגלים ונסו הצללים זכיות המגינות עלינו פרקתי עולו

"סב דמה לך דודי" - גרמתי לו להסתלק מעלי על הרים המופלגים ממני

"בתר" - לשון חלוקה והפלגה

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

עד שיפוח - היום:

הרי בתר - הרי נדוד מן ויבתר אותם בתוך כלומר שיתפרד ממנו:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

משל:

(יז) "עד", חיבור זה נמשך עד שיגבר חום היום וינוסו הצללים, שאז ישובו בנות ירושלים מן הכרמים מצידם, כי לא יוכלו לסבול חום השמש, ואז סוב מפה בל ימצאוך הבנות בשובן, ודמה לך לצבי החוזר תמיד על מקומו, כן תשוב אלי כפעם בפעם:

ונשלם השיר השני: הדוד שב על הררי בתר:

מליצה:

(יז) "עד". חבור הזה הנבואיי לא ימשך זמן רב רק עד שיתגבר חום היום וזה במליצה עד יגברו טבעי החומר ומנהגיו שייעפו בנות החומר להתעסק בהשגה הדמיונית ואז ינוסו הצללים שהם חזיונות המדמה שיסורו עת יתעורר החומר וטבעיו לשוב לעניניו הגופניים וצרכיו ואז יסתלק הדוד העליון ונפסק הדבור מפני בנות הגויה וכחותיה ששבו להתעסק בצרכיהם הגשמיים ואז ידמה לצבי החוזר לאחוריו ואל מקומו כן ישוב אל נפש שלמה כפעם בפעם כל עת תהיה מוכנת אל ההשגה:

הדוד העליון שב אל מעון קדשו: ובזה נשלם השיר השני:

מדרש רבה (כל הפסוק)


יז.    [ עריכה ]
עד שיפוח היום רבי יודן ור' ברכיה רבי יודן אמר: עד שאכניס פיחה, בלילן של מלכיות, לא כבר הכנסתי פיחה בלילן של מצרים, שהיו ארבע מאות שנה ועשיתים מאתים ועשר שנה. ונסו הצללים לא כבר העברתי מהן שני צללים קשים, צל טיט ולבנים. רבי חלבו אמר: 'הגוי' 'וגם את הגוי' - מצרים וארבע מלכיות. רבי יודן אמר: גירות, ועבדות, ועינוי. בארץ לא להם אפילו באיספטלייה שלהן. סוב דמה לך דודי לצבי סוף שאני נהפך לכם ממידת הדין למידת רחמים וממהר בגאולתכם, כדם הצבי וכדם האיל . או לעופר האילים רבי יוסי ברבי חנינא אמר: לעורזליהון דאיילתא. על הרי בתר בזכות התנאים שהתניתי עם אברהם אביכם בין הבתרים, שנאמר: (בראשית ט"ו) ביום ההוא כרת ה' את אברהם ברית לאמר: ר' ברכיה אמר: עד שארתיח היום. כמה דאת אמר: (יחזקאל כ"א) באש עברתי אפיח עליך. (שם כ"ב) לפחת עליו אש. ומהו ונסו הצללים? אלו צללי יגון ואנחה. סוב דמה לך דודי סוף שאני נהפך לכם, ממידת הדין למידת רחמים וממהר גאולתכם כדם צבי ואיל. או לעופר האילים לעורזליהון דאיילתא. על הרי בתר. ר' יודן אמר: כדי שיתלו המלכיות בתר אריהון. אמר רבי לוי בר חיתא: כד תסב מלכותא בתר סולא. אמר רבי ברכיה: אמר הקדוש ברוך הוא: אפילו אין לי עליהם, אלא מה שעשו בבית-תר, דיני ימתח להם. ומה עשו בבית תר? אמר ר' יוחנן: אדרינוס קיסר הרג, בביתר ת' רבוא אלף בני אדם: