מקראות גדולות רות


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והיה לך למשיב נפש ולכלכל את שיבתך כי כלתך א‍שר אהבתך ילדתו אשר היא טובה לך משבעה בנים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהָיָה לָךְ לְמֵשִׁיב נֶפֶשׁ וּלְכַלְכֵּל אֶת שֵׂיבָתֵךְ כִּי כַלָּתֵךְ אֲ‍שֶׁר אֲהֵבַתֶךְ יְלָדַתּוּ אֲשֶׁר הִיא טוֹבָה לָךְ מִשִּׁבְעָה בָּנִים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהָ֤יָה לָךְ֙ לְמֵשִׁ֣יב נֶ֔פֶשׁ וּלְכַלְכֵּ֖ל אֶת־שֵׂיבָתֵ֑ךְ כִּ֣י כַלָּתֵ֤ךְ אֲ‍ֽשֶׁר־אֲהֵבַ֙תֶךְ֙ יְלָדַ֔תּוּ אֲשֶׁר־הִיא֙ ט֣וֹבָה לָ֔ךְ מִשִּׁבְעָ֖ה בָּנִֽים׃

תרגום (כל הפרק)

וִיהֵי לִיךְ לִמְקַיֵּם נְפַשׁ וּלְכַלְכָּלָא יָת סֵיבְתִיךְ בְּתַפְנוּקִּין אֲרוּם כַּלָתֵךְ דִי רְחִימִית יָתִיךְ יְלִדְתֵּיהּ דְּהִיא הֲוָת טָבְתָא לִיךְ בְּעִדָּן אַרְמְלוּתִיךְ מִסַּגִּיאִין בְּנִין:

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

ולכלכל – מטעם: "ויכלכל יוסף". ויש אומרים כמו: "ומי מכלכל את יום בואו".

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(טו) "והיה לך למשיב נפש", ר"ל שהוא השיב את נפש מחלון שנית אל העוה"ז, ונפשו הוא נפש מחלון בנך, והוא ג"כ יכלכל את שיבתך באשר נולד מכלתך אשר היא אוהבת אותך וישתדלו לכלכל את שיבתך:


 

<< · מ"ג רות · ד · טו · >>