פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות קהלת


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואמרתי אני טובה חכמה מגבורה וחכמת המסכן בזויה ודבריו אינם נשמעים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאָמַרְתִּי אָנִי טוֹבָה חָכְמָה מִגְּבוּרָה וְחָכְמַת הַמִּסְכֵּן בְּזוּיָה וּדְבָרָיו אֵינָם נִשְׁמָעִים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאָמַ֣רְתִּי אָ֔נִי טוֹבָ֥ה חׇכְמָ֖ה מִגְּבוּרָ֑ה וְחׇכְמַ֤ת הַמִּסְכֵּן֙ בְּזוּיָ֔ה וּדְבָרָ֖יו אֵינָ֥ם נִשְׁמָעִֽים׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואמרתי אני" - בראותי כן טובה חכמה מגבורה והרי חכמתו של זה בזויה לכולם ועכשיו כולם נמלטו על ידו ומדרש אגדה עיר קטנה זה הגוף

"ואנשים בה מעט" - אלו איבריו של אדם

"מלך גדול" - זה יצר הרע שכל איבריו מרגישים בו

"איש מסכן" - יצר טוב

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

(טז) ואמרתי אני טובה חכמה מגבורה - אע"פ שחכמת המסכן בזויה ודבריו אינם נשמעים לכן בשעת הצורך תעשה החכמה מה שלא יוכלו לעשות הגבורים ותהיה מלת וחכמתחסרת אם כאילו אמר ואם חכמת המסכן בזויה כמו וצמית והלכת אל הכלים ואם צמית, ורבים כמו הם:

<< · מ"ג קהלת · ט · טז · >>