פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות קהלת


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אם יוליד איש מאה ושנים רבות יחיה ורב שיהיו ימי שניו ונפשו לא תשבע מן הטובה וגם קבורה לא היתה לו אמרתי טוב ממנו הנפל

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אִם יוֹלִיד אִישׁ מֵאָה וְשָׁנִים רַבּוֹת יִחְיֶה וְרַב שֶׁיִּהְיוּ יְמֵי שָׁנָיו וְנַפְשׁוֹ לֹא תִשְׂבַּע מִן הַטּוֹבָה וְגַם קְבוּרָה לֹא הָיְתָה לּוֹ אָמַרְתִּי טוֹב מִמֶּנּוּ הַנָּפֶל.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אִם־יוֹלִ֣יד אִ֣ישׁ מֵאָ֡ה וְשָׁנִים֩ רַבּ֨וֹת יִֽחְיֶ֜ה וְרַ֣ב ׀ שֶׁיִּהְי֣וּ יְמֵֽי־שָׁנָ֗יו וְנַפְשׁוֹ֙ לֹא־תִשְׂבַּ֣ע מִן־הַטּוֹבָ֔ה וְגַם־קְבוּרָ֖ה לֹא־הָ֣יְתָה לּ֑וֹ אָמַ֕רְתִּי ט֥וֹב מִמֶּ֖נּוּ הַנָּֽפֶל׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אם יוליד איש מאה" - בנים

"ורב שיהיו ימי שניו" - (ורב הון וכל טוב ימי שניו) שלו ורב לשון די די לכל טובה

"ונפשו לא תשבע" - מאותה הטובה שאינו שמח בחלקו להתקרר רוחו במה שבידו

"וגם קבורה לא היתה לו" - פעמים שנהרג וכלבים אוכלים אותו וכל הדברים האלו נמצאו באחאב שהוליד בנים הרבה וממונו הרבה והיה חומד של אחרים ולא מצא קורת רוח בממונו וכלבים אכלוהו

"טוב ממנו הנפל" - של אשה כי הנפל בהבל בא והלך ולא ראה טובה ולא נתאוה לה ואין לו להצטער

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

(ג) אם יוליד - אם יוליד בנים רבים ודרך לשון הקדש לזכור עשרה ומאה ואלף בעבור היותם כלל חשבון הלא תראה כי בהשלמת העשרה תחל באחד גם יזכרו שבעה ובמקומו אפרשנו:

ושנים רבות יחיה - עד שיהיה ישיש:

ורב שיהיו ימי שניו - ממנהג העולם:

וגם קבורה - התכריכין שיקבר בהם המת והנפל הוא נפל אשת:

<< · מ"ג קהלת · ו · ג · >>