מ"ג קהלת ו ג
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אם יוליד איש מאה ושנים רבות יחיה ורב שיהיו ימי שניו ונפשו לא תשבע מן הטובה וגם קבורה לא היתה לו אמרתי טוב ממנו הנפל
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אִם יוֹלִיד אִישׁ מֵאָה וְשָׁנִים רַבּוֹת יִחְיֶה וְרַב שֶׁיִּהְיוּ יְמֵי שָׁנָיו וְנַפְשׁוֹ לֹא תִשְׂבַּע מִן הַטּוֹבָה וְגַם קְבוּרָה לֹא הָיְתָה לּוֹ אָמַרְתִּי טוֹב מִמֶּנּוּ הַנָּפֶל.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אִם־יוֹלִ֣יד אִ֣ישׁ מֵאָ֡ה וְשָׁנִים֩ רַבּ֨וֹת יִֽחְיֶ֜ה וְרַ֣ב ׀ שֶׁיִּהְי֣וּ יְמֵֽי־שָׁנָ֗יו וְנַפְשׁוֹ֙ לֹא־תִשְׂבַּ֣ע מִן־הַטּוֹבָ֔ה וְגַם־קְבוּרָ֖ה לֹא־הָ֣יְתָה לּ֑וֹ אָמַ֕רְתִּי ט֥וֹב מִמֶּ֖נּוּ הַנָּֽפֶל׃
רש"י
"ורב שיהיו ימי שניו" - (ורב הון וכל טוב ימי שניו) שלו ורב לשון די די לכל טובה
"ונפשו לא תשבע" - מאותה הטובה שאינו שמח בחלקו להתקרר רוחו במה שבידו
"וגם קבורה לא היתה לו" - פעמים שנהרג וכלבים אוכלים אותו וכל הדברים האלו נמצאו באחאב שהוליד בנים הרבה וממונו הרבה והיה חומד של אחרים ולא מצא קורת רוח בממונו וכלבים אכלוהו
"טוב ממנו הנפל" - של אשה כי הנפל בהבל בא והלך ולא ראה טובה ולא נתאוה לה ואין לו להצטעראבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
ושנים רבות יחיה - עד שיהיה ישיש:
ורב שיהיו ימי שניו - ממנהג העולם:
וגם קבורה - התכריכין שיקבר בהם המת והנפל הוא נפל אשת:אלשיך
וזה יאמר, מה יסכון לגבר יהיו לו בעולם הזה בני חיי ומזוני, אם אינו מכלל אשר נפשם שבעה אם ישנים, כי לא סיגל מצות שנפשו לא תשבע מן הטובה שמראין לו כי לא הראו לו דבר, וגם הגוף לא היה כישן בקבר. וזהו "וגם קבורה לא היתה לו", כלומר "לו" לבדו, כי אם גם לרמה ותולעה שעמו ולכחות הטומאה הדבקים שם בו כי אינו כישן. או "קבורה לא היתה לו" בביתו תמיד עד שעה אחת קודם התחייה, כי אם שמתרוקנת ממנו כעכול בשר ועצמות בזמן מועט. "אמרתי" שטוב ממנו הנפל, כי "הנפל" תיקן מעט נפשו מאשר היה מקולקל טרם נוצר בבטן על ידי גלגולו זה. אך אשר עם כל טובותיו בעולם הזה לא העדיף וסיגל מצות על מה שהיה לנפשו מקודם הנפל טוב ממנו.