פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות עזרא


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וכנמא פתגמא התיבונא לממר אנחנא המו עבדוהי די אלה שמיא וארעא ובנין ביתא די הוא בנה מקדמת דנה שנין שגיאן ומלך לישראל רב בנהי ושכללה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּכְנֵמָא פִתְגָמָא הֲתִיבוּנָא לְמֵמַר אֲנַחְנָא הִמּוֹ עַבְדוֹהִי דִי אֱלָהּ שְׁמַיָּא וְאַרְעָא וּבָנַיִן בַּיְתָא דִּי הֲוָא בְנֵה מִקַּדְמַת דְּנָה שְׁנִין שַׂגִּיאָן וּמֶלֶךְ לְיִשְׂרָאֵל רַב בְּנָהִי וְשַׁכְלְלֵהּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּכְנֵ֥מָא פִתְגָמָ֖א הֲתִיב֣וּנָא לְמֵמַ֑ר אֲנַ֣חְנָא הִמּ֡וֹ עַבְד֩וֹהִי֩ דִֽי־אֱלָ֨הּ שְׁמַיָּ֜א וְאַרְעָ֗א וּבָנַ֤יִן בַּיְתָא֙ דִּֽי־הֲוָ֨א בְנֵ֜ה מִקַּדְמַ֤ת דְּנָה֙ שְׁנִ֣ין שַׂגִּיאָ֔ן וּמֶ֤לֶךְ לְיִשְׂרָאֵל֙ רַ֔ב בְּנָ֖הִי וְשַׁכְלְלֵֽהּ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וכנמא פתגמא" - כמו שנאמר הדבר

"התיבונה" - השיבו לנו דבר

"אנחנו המו" - אנחנו הם עבדיו של אלהי השמים והארץ

"ובנין ביתא" - ואנו בונין הבית אשר היה בנוי קודם לכן שנים רבות

"ומלך ישראל רב" - ומלך גדול שהיה לישראל הוא שלמה המלך בנה אותו ויסד אותו

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(יא) "וכה השיבו לאמר", א] "אנחנו עבדי אלהי השמים והארץ", והבית הזה נבנה לשמו הגדול, ב] שהבית הזה י"ל חזקה מצד הזמן "שעמדה מקדמת דנא", שנים רבות, ג] י"ל חזקה מצד גדולת הבונה שהיה "מלך רב ושליט":


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וכנמא" - כהלשון אשר נאמר למטה כן השיבו אותנו דבר לאמר

"אנחנא" - ר"ל וכה אמרו אנחנו המה עבדיו של אלהי השמים והארץ ולזה בונים אנחנו את ביתו אשר היה בנוי מלפני זה שנים מרובים ומלך גדול מישראל והוא שלמה הוא בנה אותו וגמרו והשלימו

<< · מ"ג עזרא · ה · יא · >>