מ"ג נחמיה ג ה


<< · מ"ג נחמיה · ג · ה · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ועל ידם החזיקו התקועים ואדיריהם לא הביאו צורם בעבדת אדניהם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְעַל יָדָם הֶחֱזִיקוּ הַתְּקוֹעִים וְאַדִּירֵיהֶם לֹא הֵבִיאוּ צַוָּרָם בַּעֲבֹדַת אֲדֹנֵיהֶם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְעַל־יָדָ֖ם הֶחֱזִ֣יקוּ הַתְּקוֹעִ֑ים וְאַדִּֽירֵיהֶם֙ לֹא־הֵבִ֣יאוּ צַוָּרָ֔ם בַּעֲבֹדַ֖ת אֲדֹנֵיהֶֽם׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"התקועים" - כך היו נקראים על שם מקומם שהיה תקועי

"אדיריהם" - עשירים של תקוע

"לא הביא צוארם" - לא סייעו בעבודתו של הקב"ה לבנות חומת העיר

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"התקועים" - אנשי תקוע והוא שם עיר

"ואדיריהם" - עשירי העיר

"לא הביאו צוארם" - למשוך בעול משא עבודת הבנין שהוא עבודת האדון ה' כי הבנין הזה למצוה יחשב 

מצודת ציון

"ואדיריהם" - מלשון אדיר וחזק ור"ל העשירים

"צורם" - כמו צוארם באל"ף

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(ה) "ואדיריהם," יל"פ מפני שאמר בפסוק ז' שאנשי גבעון והמצפה היו תח"י פחת עבר הנהר מפני שהם ישבו ביהודה מקדם, כמש"ש, וא"כ גם התקועים שהם ג"כ לא עלו בימי כורש רק ישבו שם מקודם היו תח"י פחת הנזכר, רק שהם "לא הביאו צוארם בעבודת אדוניהם" מפני שהיו אדירים והיו חפשים לעצמם, וגם יל"פ שהתקועים היה להם איש שר עליהם והוא ואנשיו בנו במקום זה, אבל היו בהם כת אדירים שלא רצו לשמוע לפקודת השר אדוניהם והם התחלקו ובנו בפ"ע, כמ"ש בפסוק כ"ז אחריו החזיקו התקועים מדה שנית:

 

<< · מ"ג נחמיה · ג · ה · >>