מ"ג משלי כג לה


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הכוני בל חליתי הלמוני בל ידעתי מתי אקיץ אוסיף אבקשנו עוד

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הִכּוּנִי בַל חָלִיתִי הֲלָמוּנִי בַּל יָדָעְתִּי מָתַי אָקִיץ אוֹסִיף אֲבַקְשֶׁנּוּ עוֹד.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הִכּ֥וּנִי בַל־חָלִיתִי֮
  הֲלָמ֗וּנִי בַּל־יָ֫דָ֥עְתִּי
    מָתַ֥י אָקִ֑יץ
    א֝וֹסִ֗יף אֲבַקְשֶׁ֥נּוּ עֽוֹד׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הכוני בל חליתי וגו'" - כשיקץ מיינו אינו מרגיש בכל הרעות שעברו עליו וחוזר לשתות

רלב"ג

לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הכוני". ואז תאמר הכוני מכים, "בל חליתי". כי השכרות ימנע ההרגש בצער המכות, שברוני מכים ופוצעים "ולא ידעתי" מפני העדר ההרגש, אז ועם כל זה ימשיכך היין אליו עד שתאמר "מתי אקיץ" מזה השכרות שאוכל "להוסיף ולבקש" היין "עוד", כי זה דרך השכורים:  

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"הכוני" - עודך מתנמנם יהיו שפתיך דובבות על המשכב לאמר 'מה בכך שהכוני בעת השכרות? הלא לא חליתי; ומה בכך שהלמו אותי בהכאות? הלא לא הרגשתי; ולזאת מתי אקיץ מהתנומה ואוסיף שוב לבקש את היין!'. ולזה הזהר בה מאוד, כי קשה לפרוש ממנה. 

מצודת ציון

"חליתי" - מלשון חולי.

"הלמוני" - ענין מכות המשברות, כמו (תהלים קמא): "יהלמני צדיק".

"אקיץ" - אעיר מן השינה.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הכוני בל חליתי". תחלה אומר שהכו אותו והגם שהרגיש לא חלה, והוסיף "הלמוני" שהוא יותר מהכאה, ובכ"ז לא לבד שלא חלה כי גם "בל ידעתיו". ומוסיף שהוא בשינה תמידית, ובכ"ז מתאוה אל היקיצה, לא כדי לפרוש מן היין, רק כדי שיוכל "לבקשו עוד":

ביאור המילות

"הלמוני". הוא יותר מהכאה: