פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות משלי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
התעוף [התעיף] עיניך בו ואיננו כי עשה יעשה לו כנפים כנשר ועיף [יעוף] השמים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
התעוף [הֲתָעִיף] עֵינֶיךָ בּוֹ וְאֵינֶנּוּ כִּי עָשֹׂה יַעֲשֶׂה לּוֹ כְנָפַיִם כְּנֶשֶׁר ועיף [יָעוּף] הַשָּׁמָיִם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
התעוף הֲתָ֤עִיף עֵינֶ֥יךָ בּ֗וֹ וְֽאֵ֫ינֶ֥נּוּ
  כִּ֤י עָשֹׂ֣ה יַעֲשֶׂה־לּ֣וֹ כְנָפַ֑יִם
    כְּ֝נֶ֗שֶׁר ועיף יָע֥וּף הַשָּׁמָֽיִם׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"התעיף עיניך בו" - כרגע שתכפול עיניך לעמצו ואין אותה גירסא מצויה בך

"התעיף" - כמו וכפלת ותעיף

רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"התעיף עיניך בו ואיננו". ומה בצע בענין העושר? הנה כמו השיעור המועט מהזמן שתוכל להגיע ראותך בו יסור העושר, כי בקלה שבסבות יסור, ימצאו סבות רבות מעבירות העושר, כי העושר בעצמו יסור "ויעשה לו כנפים לעוף" בהם מבית העשיר לזולתו כקלות "הנשר לעוף בשמים".

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"התעוף עיניך בו ואיננו", כי הבינה שלך, צריך אתה שלא להעלים עיניך רגע ממנה, כי הוא דומה כעוף כנף אשר ביד האדם, שברגע יפנה ממנו יעוף למעלה, כן השכלת האדם והתבונה, אם יתעלם ממנו רגע יעוף ממנו, כי אינו מתעורר מעצמו רק ברוב שקידה והשתדלות, וז"ש "שאם תעיף עיניך" שתתן העפעף על העין, אז בינתך "איננו, כי יעשה לו כנפים" לעוף ממך, וכ"פ חז"ל ואין עוף אלא תורה שנאמר התעיף עיניך בו ואיננו:

ביאור המילות

"התעיף". פעל, משם עפעף, הסוגר את העין:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"התעיף" - ר"ל מה בצע בעושר, וכי הוא דבר המתקיים? הלא פעמים אבוד בשעה קלה, עודך מנענע עינך להסתכל בו ואיננו, כי פתאום יאבד, וכאלו עשה לעצמו כנפים לעוף ממך חיש מהר, כנשר הזה הממהר לעוף לצד השמים ונכסה מהעין.

מצודת ציון

"התעיף" - מלשון עפיפה ותנועה.

<< · מ"ג משלי · כג · ה · >>