מ"ג משלי כב כה

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
פן תאלף ארחתו [ארחתיו] ולקחת מוקש לנפשך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
פֶּן תֶּאֱלַף ארחתו [אֹרְחֹתָיו] וְלָקַחְתָּ מוֹקֵשׁ לְנַפְשֶׁךָ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
פֶּן־תֶּאֱלַ֥ף אֹרְחֹתָ֑ו
וְלָקַחְתָּ֖ מוֹקֵ֣שׁ לְנַפְשֶֽׁךָ׃

"פן תאלף" - פן תלמד

"פן תאלף". פן תלמד דרכיו ויהיה זה סבה שתקח מוקש לנפשך כי האיש הכעסן יבואו לו רעות גדולות ממיתות אותו:

"פן תאלף" - פן תלמוד דרכו, ותקח בזה מוקש לנפשך.

"תאלף" - תלמד, כמו (איוב טו): "כי יאלף עונך פיך".

"פן תאלף אורחותיו", כי על ידי שתרגיל בדרכיו תעשה ג"כ כן, "ולקחת מוקש לנפשך" שתוקש בו אח"כ: