מ"ג משלי י טז


<< · מ"ג משלי · י · טז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
פעלת צדיק לחיים תבואת רשע לחטאת

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
פְּעֻלַּת צַדִּיק לְחַיִּים תְּבוּאַת רָשָׁע לְחַטָּאת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
פְּעֻלַּ֣ת צַדִּ֣יק לְחַיִּ֑ים
  תְּבוּאַ֖ת רָשָׁ֣ע לְחַטָּֽאת׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"פעולת צדיק לחיים" - כמשמעו ומדרש אגדה שלמה עשה פעולת המקדש לחייהם של ישראל לכפרתן "ותבואת רשע" - תבואתו (ס"א הבאתו) של מנשה שהכניס בו הסמל היא היתה לחטאת

רלב"ג

לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"פעולת הצדיק" היא תמיד מתישרת למול "החיים", כי בה ישיג החיים הנצחיים והחיים הגופיים; ואולם "תבואת רשע" והונו אשר יעשוק הוא לחסרון ולהשחתה ולמות, כי בה המות לנפשו ולגוף, וזה מבואר מאד לא יצטרך לביאור:  

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"פעולת" - מעשה הצדיק הוא סיבה לחיים, אבל פרי מעשה הרשע היא סיבה להחסיר ימי חייו. 

מצודת ציון

"תבואת" - מלשון תבואה ופירות.

"לחטאת" - ענין חסרון, כמו (שופטים כ): "קולע וגו' ולא יחטיא".

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"פעלת צדיק לחיים, תבואת רשע לחטאת"

יש הבדל בין פעולה ובין מעשה:

  • העסק שעוסק באיזה דבר ומכין האמצעים אליו נקרא פעולה,
  • ואם גומר את הדבר נקרא מעשה.

למשל: הזורע והחורש וכל מעשיהם הקודמים נקראים פעולה לערך התבואה שנגמרה, שאז נגמר המעשה.

ועל-זה אומר:

  • שהצדיק, גם פעולותיו מובילים לחיים, שגם האמצעיים שעוסק בהם להכין את התכלית הם לחיים, וכל-שכן התכלית, שהוא מעשה הצדק עצמו;
  • והרשע, גם תבואת רשע לחטאת, גם התבואה הנגמרת, שהיא תכלית מעשהו, הוא לחטאת וחיסרון, והוא תכלית כוזב.

ביאור המילות

ההבדל בין פעולה ובין מעשה - ישעיהו ה יב ובכמה מקומות בתנ"ך.

תבואה - מורה על גמר הבישול, כמו שכתבתי בחיבורי התורה והמצוה, קדושים סימן סט.
 

<< · מ"ג משלי · י · טז · >>