<< · מ"ג משלי · ט · ט · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תן לחכם ויחכם עוד הודע לצדיק ויוסף לקח

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תֵּן לְחָכָם וְיֶחְכַּם עוֹד הוֹדַע לְצַדִּיק וְיוֹסֶף לֶקַח.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
תֵּ֣ן לְ֭חָכָם וְיֶחְכַּם־ע֑וֹד
  הוֹדַ֥ע לְ֝צַדִּ֗יק וְי֣וֹסֶף לֶֽקַח׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"תן לחכם ויחכם עוד" - לתלמיד הגון (שנה) ומדרש אגדה נאמר לנח מכל הבהמה הטהורה וגו' (בראשית ו) וכשיצא ויקח מכל הבהמה וגו' (שם) אמר מה ראה הקב"ה להרבות באלו אלא שרצה שאקריב לו מהן

"הודע לצדיק" - חכמה

"והוא יוסף לקח" - מדעתו ועל שמועתו

רלב"ג

לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"תן לחכם ויחכם עוד", דבר חכמה ויחכם עוד בה על מה שתתן לו ממנה, כי מצד חכמתו יוסיף עליו להשלים החקירה בה. או ירצה בזה והוא יותר נכון תן לחכם דבר חכמה כדי שיוסיף קנין במדות החשובות:  

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"תן לחכם" - ר"ל: אמור לו דברי חכמה, ויחכם מדעתו עוד יותר.

"הודע לצדיק" - משמרת הצדק

"ויוסיף לקח" - מדעתו יוסיף לימוד, לעשות משמרת למשמרת.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"תן לחכם ויחכם עוד", שאחר שהחכמה רחבה מאד ואין קץ למצותיה, גם החכם יקבל תמיד חקי החכמה ויוסיף על חכמתו, "הודע לצדיק ויוסף לקח", ויש הבדל בין הצדיק ובין החכם, שהחכם קבל כל חקי החכמה בקבלה, והצדיק מתנהג בצדק הגם שלא ידע כל חקי החכמה כמו החכם, הורגל בחקיה ע"י רוב השימוש בהם, וכמ"ש גדולה שמושה של תורה יותר מלמודה, ולו צריך להודיע חקי החכמה, כי הוא לא למד כל החקים ע"פ הלימוד, לכן אמר הודע לצדיק, שההודעה הוא בדבר שלא ידע עדיין, והוא יוסיף לקחת ולקבל ע"מ שהנהיג כבר בחקי החכמה ע"פ ההרגל והשימוש בהם:

ביאור המילות

"לחכם, לצדיק". עי' הבדלם לקמן (י' י"א י"א ל'):
 

<< · מ"ג משלי · ט · ט · >>