<< · מ"ג משלי · ז · ה · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לשמרך מאשה זרה מנכריה אמריה החליקה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לִשְׁמָרְךָ מֵאִשָּׁה זָרָה מִנָּכְרִיָּה אֲמָרֶיהָ הֶחֱלִיקָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לִ֭שְׁמׇרְךָ מֵאִשָּׁ֣ה זָרָ֑ה
  מִ֝נׇּכְרִיָּ֗ה אֲמָרֶ֥יהָ הֶחֱלִֽיקָה׃


רלב"ג

לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"לשמרך מאשה זרה". וזה ישמרך מהמשך אחר אשה זרה והיא הנפש המתאוה:

"מנכריה". שהיא מושכת האדם בחלק דבריה וזה כי החכמה והבינה הם אהובות וחושקות למודיהן אהבה נפלאה עד שיבואו בעבורם אל התאוות הגשמיות והיה צריך לך זה לשמרך ממנה לפי שפתיותה חזק למשוך הסכלים אליה ואמר המשל להורות על רוב פתיותה לסכלים:

 

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"לשמרך" - למען תשמרך מאשה הזרה ממך, שאינה מותרת לך.

"אמריה החליקה" - אשר מחלקת אמרי פתויה.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"לשמרך מאשה זרה", הזרה תהיה גם ישראלית אם היא אינה אשתו, והנכריה הוא דוקא מעם אחר, ועל הרוב לא יאהב נכריה רק אם תפתהו בחלקת לשונה, ועז"א "מנכריה אמריה החליקה", ולפי המליצה העיונים הזרים אל חכמת התורה נקראים אשה זרה, ובכ"ז יצוייר שתהיה הזרה לו לאשה אם יקחנה בחופה וקדושין, וכן יצוייר שישתמש בחכמות האלה לעניני התורה, והנכריה הם דעת מינות וע"א שהם נכרים לגמרי מן התורה, רק שיחליקו אמריהם בהיקשים פילוסופי' הנמשכים למינות עד שימשך אחריהם והתורה תצילהו משתיהן:

ביאור המילות

"זרה, נכריה". למעלה (ב' ט"ז):
 

<< · מ"ג משלי · ז · ה · >>