מ"ג משלי ו כד
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לשמרך מאשת רע מחלקת לשון נכריה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לִשְׁמָרְךָ מֵאֵשֶׁת רָע מֵחֶלְקַת לָשׁוֹן נָכְרִיָּה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לִ֭שְׁמׇרְךָ מֵאֵ֣שֶׁת רָ֑ע
מֵ֝חֶלְקַ֗ת לָשׁ֥וֹן נׇכְרִיָּֽה׃
רש"י
רלב"ג
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"לשמרך" - כי המוסר יועיל לשמרך מאשה זונה.
"מחלקת" - מחלקלקות פתויי הנכריה, והוא כפל ענין במ"ש.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
הגאון מווילנה
• לפירוש "הגאון מווילנה" על כל הפרק •
"לשמורך מאשת רע" - היא החמדה, שהיא הנוקבא של הרע, כמו שפירשנו, שהיא אינה רוצה אלא להרע לאדם - שיהא רודף כל ימי חייו אחר ההבל, ולא ינוח יום ולילה, ואינו אוכל ואינו שותה, ונוסע למרחקים בצינים ופחים, ואין לו לא עולם הזה ולא עולם הבא, ולכן נקראת אשת רע, שאין בה טוב כלל.
"מחלקת לשון נכריה" - היא התאוה, שנקראת נכריה, כמו שנאמר (משלי ב טז): "אמריה החליקה". וזו התאוה, יש לה חלקת פה, כי היא מדברת טוב לאדם, ומראה את עצמה לאדם כאוהב - לתת לו תענוגי עולם הזה, 'אכול ושתה' תאמר לו, ושימלא תאוותו וילך אחרי תענוגי העולם הזה, ולכן אמר מחלקת לשון נכריה.
נחמיאש
• לפירוש "נחמיאש" על כל הפרק •
(כד) לשמרך מאשת[1] רעה מחלקת לשון נכריה.
במסכת סוטה{{הערה|(דף כא.): את זו דרש ר׳ מנחם בר׳ יוסי, מאי דכתיב: כי נר מצוה ותורה אור? השוה הכתוב מצוה לנר ואת התורה באור. מה נר אינה מאירה אלא לפי שעה, אף מצוה אינה מגינה אלא לפי שעה; ומה אור מאיר לעולם, אף התורה מאירה [לעולם]. עבירה מכבה מצוה, ואין עבירה מכבה תורה, שנאמר (שה״ש ח, ז): "מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה".
ובספרי פרשת ואתחנן: ודרך חיים תוכחות מוסר, איזו היא דרך שמביאה את האדם לעולם הבא? הוי אומר, אלו ייסורין.
ונוכל לפרש, כי נר מצוה ותורה אור [מוסב] על מצות הצדקה, שלא יאמר אדם: איך אתן צדקה ואהי חסר מנכסי? על כן דמה מצות הצדקה לנר: מה הנר מדליקין ממנו כמה נרות ואורו במקומו עומד, כך כל שיתן האדם בצדקה אינו מחסר מנכסיו, דכתיב (להלן יא כד): "יש מפזר ונוסף עוד".
לשמרך מאשת רע, שם, ובא כמו (להלן כ״א ט׳) "אשת מדיינים".
מחלקת לשון נכריה, תאר ללשון:
- ^ בכת"י: מאשה