מ"ג מלכים ב כג כא


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויצו המלך את כל העם לאמר עשו פסח ליהוה אלהיכם ככתוב על ספר הברית הזה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיְצַו הַמֶּלֶךְ אֶת כָּל הָעָם לֵאמֹר עֲשׂוּ פֶסַח לַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם כַּכָּתוּב עַל סֵפֶר הַבְּרִית הַזֶּה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיְצַ֤ו הַמֶּ֙לֶךְ֙ אֶת־כׇּל־הָעָ֣ם לֵאמֹ֔ר עֲשׂ֣וּ פֶ֔סַח לַיהֹוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם כַּכָּת֕וּב עַ֛ל סֵ֥פֶר הַבְּרִ֖ית הַזֶּֽה׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

ופקיד מלכא ית כל עמא למימר עבידו פסחא קדם יי אלהכון כמא דכתיב על ספרא דקימא הדין:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויצו המלך". אחר שבער את הבמות והגלולים, צוה שיעשו הפסח, שגם פסח מצרים היה עיקר ענינו לבטל תועבת מצרים שהיו עובדים למזל טלה, כמ"ש (שמות ח, כב) הן נזבח את תועבת מצרים לעיניהם ולא יסקלונו. ומ"ש כי לא נעשה כפסח הזה, אין פירוש שלא נעשה פסח מימי השופטים עד ימי יאשיה, רק כמו שפי' מהרי"א שלא נעשה בטהרה ובביעור ע"א ובהסרת הבמות עד העת ההיא. לפי שבימי שאול ודוד היו הבמות בישראל, וכן בימי שלמה עד ימי חזקיה, וגם בימי חזקיה לא עשאוהו כל ישראל כמו שנזכר בד"ה (ב' ל, י) שקצתם היו מלעיגים על שלוחי חזקיה, ומ"ש מימי השופטים פי' בד"ה (שם לה, יח) מימי שמואל, שבימי שמואל שבו כולם בתשובה, מה שלא היה זה עד ימי יאשיה: