מ"ג מלכים ב כב ח


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר חלקיהו הכהן הגדול על שפן הספר ספר התורה מצאתי בבית יהוה ויתן חלקיה את הספר אל שפן ויקראהו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל עַל שָׁפָן הַסֹּפֵר סֵפֶר הַתּוֹרָה מָצָאתִי בְּבֵית יְהוָה וַיִּתֵּן חִלְקִיָּה אֶת הַסֵּפֶר אֶל שָׁפָן וַיִּקְרָאֵהוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַ֠יֹּ֠אמֶר חִלְקִיָּ֜הוּ הַכֹּהֵ֤ן הַגָּדוֹל֙ עַל־שָׁפָ֣ן הַסֹּפֵ֔ר סֵ֧פֶר הַתּוֹרָ֛ה מָצָ֖אתִי בְּבֵ֣ית יְהֹוָ֑ה וַיִּתֵּ֨ן חִלְקִיָּ֧ה אֶת־הַסֵּ֛פֶר אֶל־שָׁפָ֖ן וַיִּקְרָאֵֽהוּ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ספר התורה מצאתי" - טמון תחת הנדבך שהטמינו שם כששרף אחז את התורה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ספר התורה מצאתי בבית ה'". ר"ל הספר תורה שכתב משה שהיה מונח אצל הארון גנזוהו בימי מנשה ששרף את התורה ועכשיו מצא אותו, ועז"א ספר התורה בה' הידיעה. ובד"ה (שם, יד) מפרש "מצא חלקיה הכהן את ספר תורת ה' ביד משה", ר"ל ספר תורה שכתב משה, ופי' חז"ל דספר עזרה לתחלתו הוא נגלל והוא מצא אותו גלול בפסוק יולך ה' אותך ואת מלכך, שמזה היה לו סימן שילכו בגולה, וז"ש "ויתן חלקיהו את הספר אל שפן ויקראהו". והנה היה בזה ג"כ תכחת מוסר לעומת שרצה לחזק את בדק בית ה' בחיצוניותו, רמזו לו כמ"ש ירמיה (ז, ד) אל תבטחו לכם על דברי השקר לאמר שהיכל ה' הוא היכל ה', רק היכל ה' המה, שמלת המה רומז על מש"ש הטיבו דרכיכם ומעלליכם ואשכנה אתכם במקום הזה, והדרכים הטובים הוא ההיכל שבו ישכון ה', א"ל למה תחזקו בדק החיצון של הבית ולא הבית הפנימי ההיכל הקדוש שעליו ישכון ה' שהוא הס"ת המונחת גנוזה צור תעודה חתום תורה, וז"ש "ויבא שפן וישב את המלך דבר ויאמר התיכו עבדיך" וכו' "ויגד שפן הסופר למלך לאמר ספר נתן לי חלקיה", שזה היה ג"כ מענין התשובה, לעורר אזניו שיחזק בדק הפנימי והריסות הדת יקים, לא בדק החיצון לבד: