מ"ג מלכים ב יב ז


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויהי בשנת עשרים ושלש שנה למלך יהואש לא חזקו הכהנים את בדק הבית

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיְהִי בִּשְׁנַת עֶשְׂרִים וְשָׁלֹשׁ שָׁנָה לַמֶּלֶךְ יְהוֹאָשׁ לֹא חִזְּקוּ הַכֹּהֲנִים אֶת בֶּדֶק הַבָּיִת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיְהִ֗י בִּשְׁנַ֨ת עֶשְׂרִ֧ים וְשָׁלֹ֛שׁ שָׁנָ֖ה לַמֶּ֣לֶךְ יְהוֹאָ֑שׁ לֹא־חִזְּק֥וּ הַכֹּהֲנִ֖ים אֶת־בֶּ֥דֶק הַבָּֽיִת׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

וַהֲוָה בִּשְׁנַת עַסְרִין וּתְלַת שְׁנִין לְמַלְכָּא יְהוֹאָשׁ לָא תַקִיפוּ כַהֲנַיָא יַת בִּדְקָא דְבֵיתָא:

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"בדק" - מקום השבר והרעוע יקרא בדק כי מהצורך לבדוק ולחפש אחריו כמו (יחזקאל כז ט)מחזיקי בדקך

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ובשנת עשרים ושלש ליואש". אז ראה שהכהנים לא חזקו את בית ה', וחשדם שלקחו המעות לעצמם. ובד"ה נזכר שעל הציוי שצוה שיסובו ביהודה ויקבצו כסף אמר ליהוידע למה לא דרש על הלוים וכו', ונראה שבזה רצה שיקבצו כסף השקלים של השנים שמלכה עתליה כיון שכסף הזה נלקח לבעלים הרי כאלו לא נתנוהו, וז"ש כי עתליה וכו' וגם כל קדשי בית ה' עשו לבעלים, ולכן נזכר בד"ה (שם, ט) שנתנו קול ביהודה ובירושלים להביא לה' משאת משה וכו', ר"ל מחצית השקל של שנים שעברו: