מ"ג מלכים ב ח א


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואלישע דבר אל האשה אשר החיה את בנה לאמר קומי ולכי אתי [את] וביתך וגורי באשר תגורי כי קרא יהוה לרעב וגם בא אל הארץ שבע שנים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וֶאֱלִישָׁע דִּבֶּר אֶל הָאִשָּׁה אֲשֶׁר הֶחֱיָה אֶת בְּנָהּ לֵאמֹר קוּמִי וּלְכִי אתי [אַתְּ] וּבֵיתֵךְ וְגוּרִי בַּאֲשֶׁר תָּגוּרִי כִּי קָרָא יְהוָה לָרָעָב וְגַם בָּא אֶל הָאָרֶץ שֶׁבַע שָׁנִים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וֶאֱלִישָׁ֡ע דִּבֶּ֣ר אֶל־הָאִשָּׁה֩ אֲשֶׁר־הֶחֱיָ֨ה אֶת־בְּנָ֜הּ לֵאמֹ֗ר ק֤וּמִי וּלְכִי֙ אתי אַ֣תְּ וּבֵיתֵ֔ךְ וְג֖וּרִי בַּאֲשֶׁ֣ר תָּג֑וּרִי כִּֽי־קָרָ֤א יְהֹוָה֙ לָרָעָ֔ב וְגַם־בָּ֥א אֶל־הָאָ֖רֶץ שֶׁ֥בַע שָׁנִֽים׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואלישע דבר אל האשה" - זה שבע שנים

"כי קרא ה' לרעב" - הוא הרעב אשר היה בימי יואל בן פתואל

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

השאלות (א - ו) למה יספר המעשה הזה שהוא ענין פרטי ואין שם לא נס ולא ענין כללי?:

"ואלישע דבר". זה היה מקודם מעת שהתחילו שני הרעב, ולכן הקדים השם אל הפעל: "אל האשה אשר החיה את בנה". י"ל בדרך הדרוש כי היה בכח אלישע לבטל גזרת הרעב, רק ע"י שהחיה את בנה ולקח מפתח של תחיה לא היה יכול ליקח מפתח של פרנסה, כמש"פ חז"ל שמטעם זה בעת שהוצרך אליהו להחיות בן הצרפית הוצרך להחזיר מפתח של גשמים: "כי קרא ה' לרעב". ר"ל כבר יצאה הגזרה מאת ה', וגם כבר התחילה, כי "בא אל הארץ" וימשך "שבע שנים":