מ"ג מלכים ב ז א


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר אלישע שמעו דבר יהוה כה אמר יהוה כעת מחר סאה סלת בשקל וסאתים שערים בשקל בשער שמרון

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע שִׁמְעוּ דְּבַר יְהוָה כֹּה אָמַר יְהוָה כָּעֵת מָחָר סְאָה סֹלֶת בְּשֶׁקֶל וְסָאתַיִם שְׂעֹרִים בְּשֶׁקֶל בְּשַׁעַר שֹׁמְרוֹן.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֣אמֶר אֱלִישָׁ֔ע שִׁמְע֖וּ דְּבַר־יְהֹוָ֑ה כֹּ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה כָּעֵ֤ת ׀ מָחָר֙ סְאָה־סֹ֣לֶת בְּשֶׁ֗קֶל וְסָאתַ֧יִם שְׂעֹרִ֛ים בְּשֶׁ֖קֶל בְּשַׁ֥עַר שֹׁמְרֽוֹן׃


מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת דוד

"בשער" - מקום שמוכרין שם התבואה

"ויאמר וגו'" - כשמוע דברי המלאך הממאן לשלוח בו יד מפחד ה' והמלך הסכים על ידו אמר הנה כעת הזאת ביום מחר יהיה סאה סולת בשקל וגו'

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"סאה סולת בשקל". מבואר שגזרת הרעב לא נתבטל אז, ותניא בב"ב (צא א) אין יוצאין מא"י לח"ל אא"כ יעמדו סאתים בסלע, אר"ש אימתי בזמן שאינו מוצא ליקח אבל בזמן שמוצא ליקח אפילו עמדה סאה בסלע לא יצא, והרמב"ם (מלכים פ"ה ה"ט) פסק כת"ק, והיה ראוי שיהיה סאתים בשקל שזה ג"כ עת רעב, כי בשעת הזול הם ד' סאין בסלע כמ"ש בכתובות (סד ב). אמנם אלישע תקן זה בשני דברים, א] שיהיו "סאתים שעורים בשקל", ויכולים לאכול שעורים. ב] שיהיה "בשער שומרון", ומוצא ליקח, ובזה יש סברא שאפילו סאה בסלע לא יצא: