מ"ג מלכים ב ד יא

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויהי היום ויבא שמה ויסר אל העליה וישכב שמה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיְהִי הַיּוֹם וַיָּבֹא שָׁמָּה וַיָּסַר אֶל הָעֲלִיָּה וַיִּשְׁכַּב שָׁמָּה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיְהִ֥י הַיּ֖וֹם וַיָּ֣בֹא שָׁ֑מָּה וַיָּ֥סַר אֶל־הָעֲלִיָּ֖ה וַיִּשְׁכַּב־שָֽׁמָּה׃

והוה יומא ועל לתמן וזר לעיליתא ושכיב תמן:

"ויהי היום" - ויהי יום אחד

"ויהי היום" - בא היום אשר בא שמה אחרי עשותה את העליה

"ויהי היום". שהיה מיוחד אל הנביא לבוא למקום ההוא ביחוד: "סר אל העליה וישכב שמה". באופן שנעשה שם מקום קבוע אל הנביא: